ועשית בגדי קודש וגו' לכבוד ולתפארת ,שהם הם סימני השמחה שיראה שחפץ בדבר לפארו, אשר זה הוא שינוי לעושה הדבר לצד ההכרח, והגם שהבגדים הם חובת גברא העומד לשרת, עם כל זה רצה ה' לזכות לגלגל זכות זה על ידו שיעשה אותם לחיבה ולשמחה באחיו, ודבר זה הוא בחינת נשמה לנשמה בעיקר מעשה זה. ואולי שנתכוון ה' לומר לו שיעשה הבגדים משלו, והגם ששנינו (יומא לד:) בגדי הכהנים באים משל ציבור, הרי אמרו (שם לה:) שיחיד יכול להתנדבם ולמוסרם לציבור, וכמו כן צוה ה' לעשות:
ועשית וגו 'לכבוד ולתפארת .צריך לדעת מה היא כוונת ה 'באומרו לכבוד וגו 'אחר שמודיע מעשיהם ואופניהם ,ואם להודיעו שבגדים אלו יש בהם לאהרן כבוד ותפארת, מה יצא לנו מזה .ואולי שיתבאר על פי מה שאמרו בפרק אין מעמידין (ע"ז לד.) וזה לשונם: שאלו את רבי עקיבא, במה שמש משה שבעת ימי המילואים, לא הוה בידיה, אתא ושאל בי מדרשא, אמרו ליה [וכו', רב כהנא מתני] בחלוק לבן שאין בו אמרא, עד כאן .הנה ממה ששמש משה בשבעת ימי המילואים בחלוק זה יגיד שאין הבגדים מעכבין אלא לאהרן ולבניו, אבל זולת הכהנים תתרצה עבודת הקרבנות בלא בגדים ,והוא מה שמודיעו באומרו כבוד וגו', לומר לא תחשוב כי הבגדים לצורכי עבודה לבד ויתחייב הדבר ללובשם משה בעבודת ימי המילואים, ולא כן הוא אינם אלא לכבוד וגו 'למשרת קבוע לעבודתו, אבל לצד העבודה לבד כשתהיה בזולת אהרן ובניו יעבדו בחלוק לבן, וכמו שכן שמש משה כנזכר:
או יאמר, כי בא ה' לתת טעם למה צוה שמונה בגדים - ארבעה לבן וארבעה זהב. ואמר הטעם הוא לכבוד ולתפארת, פירוש על פי דבריהם ז"ל (זוה"ק ח"ב רכז.) כי השמונה בגדים ארבעה של בגדי לבן - ירמזו אל ארבע אותיות של שם הוי"ה ברוך הוא, וארבעה בגדי זהב - ירמזו אל ארבע אותיות של שם אדנ"י, ודע כי שם הוי"ה ברוך הוא יתיחס אליו כינוי התפארת כידוע (שם רנה:), ושם אדנ"י יתיחס אליו כינוי הכבוד (זוה"ק ח"א כה.). והוא אומרו ועשית בגדי קודש וגו', לכבוד - כנגד בגדי זהב, ולתפארת - כנגד בגדי לבן, וסדר הכתוב סדר הדרגות הקדושה זו למעלה מזו, והקדים לכבוד, והבן:
וצוה ה' עשות שמונה בגדים, שבאמצעותם יתכפר פגמים אשר יסבבו בני האדם אשר יגיע למקום עליון, ובזה יכופר העון ההוא. ולדרך זה יש לתת טוב טעם למה הקפיד ה' על הבגדים באהרן ולא במשה, על דרך אומרם ז"ל (ערכין טז.; זבחים פח:) כי שמונה בגדי כהונה מכפדים על שמונה מיני עבירות שיהיה בבני ישראל, אשר על כן לא צוה ה' הדבר אלא להכהן העומד תֵּרשְל אויָנָבו לָכ םיִמָיַה (ע"פ דברים יח ה) לכפר על בני ישראל, מה שאין כן משה שכל מה ששמש בשבעת ימי המילואים, לא היה אלא לכפרת אהרן ובניו למלא את ידם לעבוד לפני ה', לא היה צורך למה שיכפרו הבגדים כנזכר, לזה שמש בחלוק וגו':
