ואתה תצוה. צריך לדעת, למה הוצרך לומר ואתה אחר שעמו היה מדבר. עוד למה אמר תצוה ולא צו. עוד למה אמר לשון ציווי. ורבותינו ז"ל אמרו בזה דרשות, מהם אמרו (ספרא ויקרא כד ב) 'אין צו אלא זירוז לצד שיש חסרון כיס':
ואולי כי לצד שהדבר אינו מן המוסר לצוות ה' שידליקו נרות בבית ה' אשר ממנו תצא אורה, אשר על כן אמר למשה כי מצוה זו לא יאמרנה לישראל על פי ה', אלא הוא יצוה, פירוש מפי עצמו, שינהגו כבוד זה להביא שמן להדליק, ולזה אמר ואתה, פירוש מלבד מה שצויתיך הוסף אתה לצוותם על זה:
ודקדק לומר תצוה ולא תדבר, להצדיק דברינו אלה שיזרזם הוא על הדבר, שאם אמר תדבר יהיה הנשמע כי ידבר דברי ה' כסדר הרגיל לדבר, מבלי צורך הזירוז. ולזה לא אמר צו, שאז יהיה נשמע שיאמר כי ה' אמר אליו לצוות, אלא תצוה פירוש מעצמך .ולא יראה בעיניך כי מצוה זו קלה היא כיון שאינה אלא מפי משה, לא כן הוא שאין זה אלא משום דרך כבוד לאל עליון, אבל המצוה הרי אנו רואים כי ה' אמר אליו שיצוה. ואולי כי לזה אמר ויקחו אליך, פירוש למה שאתה בדעתך תצוה:
עוד ירצה, לצד שצוה ה' כל מעשה המשכן וענייניו לנוכח, שיראה שמצוה לו שיעשה הוא כל הנדבר אליו, ויביא כל הנדבה אל המשכן, לצד התלהבותו בעבודת ה' גם יעשה מלאכת המשכן ועבודתו, לזה אמר אליו ואתה תצוה, פירוש מה שיש לך מהיתרון על כל ישראל אינו אלא מה שתצוה אותם לבד, ולזה אמר תיבת ואתה ותוספת הוא"ו לצד שיש עושים לבד משה. וידוייק גם כן אומרו תצוה ולא אמר צו:
