Questions To Rabbi Mandel
How Do We Understand When It Seems That Great People Fall
Question: L'chavod HaGaon HaTzaddik etc..... How can we understand the Gemara in Taanis that says that Choni HaMe’agel didn’t receive the Kavod he was used to getting (according to Rashi) and it bothered him so much that he asked to die? Shouldn’t he have said “Aderaba” and Shteiged even more?
Answer: That is a great question! I had trouble with that myself! What should I tell you? Well, all I can say is, a giant like him, is somebody we really don’t understand. That’s number one. Number two, it was Min HaShamayim that even great people have a certain human side to them. For the Tikun of their Neshama, they need to be like that. R' Yochanan couldn’t handle losing his chavrusa. What are you going to say about that one? He just couldn’t handle it! Does that make sense; a giant like him?? The explanation is that it was Min HaShamayim he should have this type of suffering; he needed it for the Tikun of his Neshama.
By and large, he was bigger than these types of things; but Hashem allows a thing like this to happen, because a person needs it for his perfection. But surely for us, it’s “Aderaba” and keep Shteiging. That you stick with!
תענית כג א, אמר רבי יוחנן , כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (חוני המעגל היה מצטער על המקרא הזה ר .ש"י ) שִׁיר הַמַעֲלוֹת (לשון עילוי ) בְּשוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִׁיּוֹן הָיִׁינוּ כְּחֹלְּמִׁים (תהלים קכו א) (כחלום נדמה גלות בבל שהיה שבעים שנה )אמר , מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא (בתמיה מי איתא דניים שבעין שנין בחלמיה ויש אדם ישן שבעים שנה בשינה אחת) יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא , אמר ליה האי עד כמה שנין טעין , אמר ליה עד שבעין שנין (עד שבעין שנין לא טעין פירא בטעינא קמייתא) אמר ליה , פשיטא לך דחיית שבעין שנין , אמר ליה האי גברא עלמא בחרובא אשכחתיה , כי היכי דשתלי לי אבהתי , שתלי נמי לבראי, יתיב (חוני המעגל )קא כריך ריפתא, אתא ליה שינתא , נים . אהדרא ליה משוניתא (עלתה סביבותיו שן סלע) איכסי מעינא (ואיכסי מעינא דאינשי - ולא אשכחוהו התם) ונים שבעין שנין, כי קם , חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו , אמר ליה, את הוא דשתלתיה , אמר ליה, בר בריה אנא , אמר ליה , שמע מינה דניימי שבעין שנין , חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי (וולדי וולדות , באלו השנים דניים, מעוברת זכר היתה, וחזר ובא עליה, והולידו ) אזל לביתיה , אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים (שאל להון בנו של חוני המעגל קיים הוא) אמרו ליה , בריה ליתא , בר בריה איתא , אמר להו , אנא חוני המעגל, לא הימנוהו , אזל לבית המדרש , שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל (מוגהת לנו שמועה זו כאילו למדנוה בחייו של חוני המעגל, שהיה מפרקה לנו ומגיה לנו יפה יפה ) דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו , אמר להו, אנא ניהו , לא הימנוהו, ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה , חלש דעתיה , בעי רחמי ומית . אמר רבא, היינו דאמרי אינשי , או חברותא או מיתותא (אם אין חביריו של אדם נוהגין בו כבוד כבתחילה , נוח לו שימות ) .
ב"מ פד א, יומא חד, הוו מפלגי בי מדרשא , הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קציר מאימתי מקבלין טומאה (משנה היא בטהרות . רש"י ) משעת גמר מלאכתן , ומאימתי גמר מלאכתן , רבי יוחנן אמר משיצרפם בכבשן, ריש לקיש אמר משיצחצחן במים , אמר ליה לסטאה בלסטיותיה ידע (לפי שהיית לסטים אתה בקי באותן כלי אומנות ליסטיות) אמר ליה, ומאי אהנת לי, התם רבי קרו לי (רבן של לסטים וראש להן הייתי )הכא רבי קרו לי, אמר ליה , אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה , חלש דעתיה דרבי יוחנן , חלש ריש לקיש , אתאי אחתיה (דר' יוחנן, אשתו דריש לקיש ) קא בכיא (וקא בכיא קמיה - דר' יוחנן להתפלל על בעלה ) אמרה ליה , עשה בשביל בני, אמר לה עָזְּבָה יְּתֹמֶיךָ אֲנִׁי אֲחַיֶּה , עשה בשביל אלמנותי, אמר לה וְּאַלְּמְּנֹתֶיךָ עָלַי תִׁבְּטָחוּ (פסוק הוא בירמיה, מט יא )נח נפשיה דרבי שמעון בן לקיש, והוה קא מצטער רבי יוחנן בתריה טובא (מתחרט על שהמיתו, שלא היה מוצא תלמיד ותיק כמותו ) אמרו רבנן מאן ליזיל ליתביה לדעתיה , ניזיל רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה , אזל , יתיב קמיה , כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך , אמר , את כבר לקישא , בר לקישא כי הוה אמינא מילתא , הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא , ומפריקנא ליה עשרין וארבעה פרוקי , וממילא רווחא שמעתא, ואת אמרת תניא דמסייע לך, אטו לא ידענא דשפיר קאמינא , הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי , ואמר , היכא את בר לקישא , היכא את בר לקישא , והוה קא צוח עד דשף דעתיה מיניה , בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה .
You can submit your questions to Rabbi Mandel by emailing them to [email protected]
