אוהלי יעקב!

בפרשתנו התורה מגדירה את יעקב אבינו כ"איש תם יושב אהלים", רש"י מבאר שהכוונה לאוהלי ישיבות שם ועבר שבהם ישב ולמד תורה. הרב משה שמואל שפירא זצ"ל בספר זהב משבא [ל"ה] מביא מקום נוסף שבו מוזכרים אוהלי יעקב, בפרשת בלק נאמר בפסוק [כ"ד ה'] מה טובו אהליך יעקב וגו' והתרגום יונתן מתרגם פסוק זה בלשון נפלא, 'כַּמָה יָאייָאן הִינוּן בָּתֵּי מַדְרְשֵׁיכוֹן דְשַׁמֵשׁ בְּהוֹן יַעֲקֹב אֲבוּכוֹן', כלומר מה נאים בתי המדרש שבהם שירת יעקב אבינו. והדבר טעון ביאור שהרי פסוק זה נאמר על ידי בלעם במדבר דורות רבים לאחר תקופתו של יעקב אבינו, וא''כ כיצד ניתן לפרש שהכוונה היא שיעקב אבינו עובד את הקב"ה בבתי מדרשים העתידיים של כלל ישראל? הוא מביא על כך תשובה נפלאה, שמכאן אנו למדים שכל בית המדרש במשך כל הדורות קשור מבחינה רוחנית ליעקב אבינו ומושפע ממנו, עד כדי כך שנחשב הדבר כאילו יעקב אבינו בעצמו נמצא בכל אחד מבתי המדרש ועובד שם את הקב"ה. ומדוע הדבר כך! משום שיעקב אבינו השקיע כוחות עצומים בלימוד התורה ובתפילה בבית המדרש של ישיבת שם ועבר, ובכך הניח את אבני היסודות לכל הדורות של כלל ישראל להצליח בלימוד התורה ובתפילה בבתי המדרש שלהם, ולכן נחשב כאילו הוא ממש מצוי בהם ועובד את הקב"ה. דבר זה גם מגלה מדוע הפסוק משתמש בלשון רבים ואומר "יושב אוהלים", שהרי יעקב אבינו יושב בשני אוהלים, הוא ישב באוהל ישיבת שם ועבר ובזכות זאת הוא יושב גם בכל בתי המדרש של כלל ישראל לנצח!

זהו רעיון נפלא להמתבונן בו ובפרט בכל בוקר כאשר אנו נכנסים לבית המדרש ואומרים את הפסוק מה טובו בתחילת התפילה, עלינו לזכור כי לצד הקדושה השורה בכל בית המדרש ג"כ נמצאים בו זכותו של יעקב אבינו והשפעתו. ואם אנו רוצים שזכותו של יעקב אבינו תעמוד לנו בבתי המדרש שבהם אנו מתפללים ולומדים, ברור שעלינו להקפיד במיוחד לשמור על קדושתם. הדבר כולל הנהגה בכל בית מדרש בכבוד וביראה הראויים, הימנעות מדיבורי חול, שמירה אמיתית על המסורת שקיבלנו בנוגע לאופן שבו בית מדרש צריך להיראות, ותמיד להתבונן מה ראוי באמת להכניס בין כתליו.

הסיפור הבא שסיפר הרב שמאי זאהן זצ"ל רבה וראש ישיבת נצח ישראל סונדרלנד בספר בית שמאי (38) ממחיש בצורה נפלאה את חשיבות הדבר. בשנת תש"י עברה ישיבת נצח ישראל שהוקמה זמן קצר קודם לכן, למשכנה החדש, ונערכה בה חנוכת הבית שאליה הוזמן הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל מלונדון. בתוך דבריו ציטט הרב אברמסקי את הפסוק המופיע בהמשך פרשתנו (כ"ו י"ח) "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים וגו' ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו". הרב אברמסקי שאל, מדוע היה צורך שיצחק יתן לבארות בדיוק את אותם שמות שנתן להן אביו ומה התורה מבקשת ללמדנו בפרט זה? והוא השיב, עתה כאשר אנו מתחילים לבנות ישיבות חדשות ומוסדות תורה לאחר מלחמת העולם השנייה שבה נחרבו באופן טראגי כל כך מקומות תורה רבים, אסור לנו לשכוח שיש לבנות ולנהל את המוסדות החדשים הללו בהתאם לאותה מסורת שהייתה נהוגה תמיד בישיבות ובבתי המדרש שלנו. זהו הלקח היסודי שאנו לומדים מיצחק אבינו, אף שהוא פתח מחדש את הבארות של אביו אשר המפרשים מסבירים שהן רומזות לבתי המקדש, הוא בכל זאת הקפיד לשמור על שמותיהן המקוריים, ובכך מלמד אותנו יצחק שגם כאשר אנו בונים דבר חדש עלינו להישאר נאמנים לכל פרט ופרט מהמסורת.

כאשר אנו מתנהגים בבתי המדרש שלנו באופן הראוי והם מתנהלים בהתאם להמסורת, אנו יכולים לצפות לא רק שתפילותינו ולימוד התורה שלנו יצליחו, אלא גם שזכותו העצומה של יעקב אבינו שנשארת בתוכם בכל הדורות, תעמוד לנו ותסייע לנו לעולם!