בארץ-ישראל יודעים ללמוד תורה?
בארץ-ישראל יודעים ללמוד תורה?
פעם אחת הגיע לישיבת "פורת יוסף" אחד מגדולי ראשי הישיבות באמריקה. בימים ההם היחס מצד היהודים באמריקה כלפי היהודים בארץ-ישראל היה יחס של רחמנות, ומרן ראש הישיבה הרה"ג עזרא עטיה הרגיש שראש הישיבה הזה קצת מזלזל בלימוד התורה של ארץ-ישראל. הוא קרא לשלושה מתלמידיו – הרב מרדכי אליהו, הרב ציון לוי והרב ציון אבא-שאול זכרונם לברכה – ואמר להם: "בדרך כלל כשמגיע אורח לישיבה, אני מבקש מכם לשתוק ולא להקשות עליו. אבל הפעם שמעתי שאותו ראש ישיבה חושב שלא יודעים בארץ-ישראל ללמוד תורה, לכן אני מבקש מכם שתקשו עליו קושיות בשיעור".
ואכן כך היה. אותו רב התחיל את השיעור. אחרי כחצי שעה של שיעור שבנוי להפליא מכמה שאלות ותשובה בסופן, הצביע הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה בימים ההם צנום ביותר. ראש הישיבה האורח הפטיר כלפיו כבדרך אגב: "מה שאלתך?"
"רש"י על הגמרא בזבחים, לא אומר כדבריך".
השתרר שקט בבית המדרש. אם רש"י אומר הפוך ממה שראש הישיבה האורח אומר, כל השיעור לא עומד על רגליו. ובאמת הרבה לומדים לא בקיאים במסכת זבחים ובוודאי לא בכל רש"י ורש"י על המסכת.
"לא יכול להיות" – אמר האורח מאמריקה.
הרב אליהו שתק.
הרב עזרא עטיה אמר: "ניתי ספר ונחזי (נביא ספר ונראה). באיזה עמוד?" הוא שאל את תלמידו הרב מרדכי.
הרב ציין את העמוד המדויק. הביאו את הספר ואכן, רש"י כותב במפורש דברים שראש הישיבה האורח לא קרא או לא ידע אותם. מה עושים כעת? כל השיעור נפל. כל הקושיות וכל התירוצים. מה יגיד כעת ראש הישיבה לפני התלמידים מארץ-ישראל? הוא לא הכין שיעור אחר.
גמגם ראש הישיבה מאמריקה ואמר לתלמידים: "טוב, אז אני אומר את השיעור כאילו לא היה רש"י כזה בזבחים" והמשיך. או אז סימן ר' עזרא עטיה לרב אליהו שזה מספיק. האורח כבר למד את מה שהיה צריך ללמוד. הוא לא יזלזל עוד בתורת ארץ-ישראל ובלומדיה.
במקום גדלותו – ענוותנותו
כשלמד בישיבת "פורת יוסף" היה הרב זצ"ל מתמיד גדול. הוא היה מספיק ללמוד בגמרא דף ועוד דף ועוד דף וכו', בקליטה מהירה ובעמקות רבה. אך כשהיה עובר לידו ראש הישיבה, ר' עזרא עטיה זצ"ל, מייד היה הרב חוזר דפים רבים, כאילו הוא עדיין רק בתחילת הגמרא...
היה פעם אדם מבוגר, שלא התבייש והיה מתווכח עם בחורי ישיבת "פורת יוסף" בדברים חסרי טעם. מי שהיה בקי בגמרא ידע שדבריו לא נכונים, אבל הוא היה ממשיך בשלו.
יום אחד איבדו התלמידים את סבלנותם והוכיחו לו את טעויותיו באופן שגרם לו בושה. אותו אדם נפגע והלך לראש הישיבה רבי עזרא עטיה זצ"ל, לספר לו שתלמידיו נהגו בו בחוסר כבוד גדול.
מייד כשהגיע חכם עזרא עטיה להוכיח את תלמידיו ברחו כולם, ורק הרב זצ"ל, שלא שם לב למתרחש, המשיך בלימודו. ר' עזרא עטיה קרא לרב שיבוא למשרדו והתחיל לתת לו מוסר. בכל אותו הזמן הרב שתק.
לבסוף התבררה הטעות, כי הרב כלל לא קשור לאותה תקרית, ור' עזרא עטיה בא לבקש סליחה ואמר לו: "למה לא אמרת לי שאתה לא קשור לעניין?" ענה לו הרב: "לשמוע מוסר זה תמיד טוב".
(הרב חיים בן-שושן)
