. . ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה בעבודתו של יהודי: כאשר אומרים ליהודי שעבודתו צריכה להיות באופן של נישואין עם הקב"ה - כידוע ומבואר במדרשי חז"ל שהקב"ה הוא חתן וכנס"י היא כלה - חולף רעיון במוחו: הן אמת שהוא בדרגת צדיק, ובודאי ש"לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם", אבל אעפ"כ, כאשר מדובר אודות עבודה באופן של נישואין עם הקב"ה, תכלית היחוד והדביקות באופן ד"והיו לבשר אחד" - כיצד ראוי הוא לכך, בידעו ש"מאן דמחווי במחוג קמי מלכא כו' ", ועאכו"כ "מלכא קדישא", אשר "מי ידמה לך ומי ישוה לך!"...
והעצה לזה - הענין ד"תולדות", "פרו ורבו": כאשר יהודי יוצא מד' אמות שלו כדי לעסוק בעבודה דעשיית יהודים נוספים, עי"ז שמקרבם לתורה ומצוותי,' "פרו ורבו" ברוחניות - הנה בזכות זה "מוחלין לו על כל עוונותיו", שבזה נכלל גם הענין ד"מחווי במחוג קמי מלכא קדישא", ובמילא, יכול להיות אצלו ענין הנישואין עם הקב"ה.
והנה, כללות העבודה דעשיית "תולדות", לעשות יהודי נוסף, היינו, שפועלים גם על יהודי שבתחילה הי' רחוק מעניני יהדות שגם הוא יתקרב ליהדות (ע"ד ובדוגמת הענין ד"יעקב ועשו האמורים בפרשה", כנ"ל) - קשורה עם התוכן הכללי דחודש כסלו, חנוכה, י"ט ויו"ד כסלו:
כללות הענין דחנוכה הוא - להאיר על פתח ביתו מבחוץ דוקא, היינו, שלמרות שבחוץ שורר חושך - משתשקע החמה, יש לצאת ולהאיר את החושך שבחוץ, ועד שפועלים "כליא רגלא דתרמודאי", היינו, שמבטלים מכל וכל את המושג של מרידה באלקות. וכמו כן בנוגע לי"ט כסלו ויו"ד כסלו, שתוכנם - "יפוצו מעיינותיך חוצה", היינו, שה"מעיינות" דתורת החסידות באים באופן של "הפצה" עד למקום ה"חוצה".
ובאותיות פשוטות: יתכן שיבוא יהודי ויעשה חשבון: מכיון שהוא נמצא במצב נעלה בעניני תורה ומצוותי,' ועד שיש לו שייכות ל"מעיינות" - יש לו להשאר בד' אמות שלו, ולעסוק בלימוד התורה וקיום המצוות, ובמיוחד - בלימוד תורת החסידות, ומה שדורשים את הענין דהפצת המעיינות חוצה - יש לו "שלוחים", בנים ונכדים, שיעשו זאת עבורו, הוא יעשה זאת ע"י ה"דואר"... אבל הוא בעצמו - היתכן שיצא למקום ה"חוצה"?! ובפרט ש"כל הדרכים בחזקת סכנה!"...
הנה על זה באה ההוראה מכללות הענין דחודש כסלו - שכל הענין דחנוכה הוא להאיר על פתח ביתו מבחוץ דוקא, וכמו כן בנוגע לענין דהפצת המעיינות, שהכוונה בזה היא - "יפוצו מעינותיך חוצה" דוקא, ומכיון שכן, עליו לצאת מד' אמות שלו, ולבוא למקום ה"חוצה", כדי להפיץ שם את המעיינות דתורת החסידות.
ובקשר לטענה ד"כל הדרכים בחזקת כו'" - הרי אדרבה: דוקא עי"ז מוחלין לו כו,' ולא עוד אלא שעי"ז בא לעילוי דתגבורת דיצחק, כנ"ל.
"עד כדי כך שגם הם יעמידו "תולדות" באופן כזה"
וזוהי ההוראה בנוגע למעשה בפועל שיש לקחת מכל הענינים שנצטרפו בשבת זו - להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני העבודה דחודש כסלו, שנקודתם ותוכנם - להאיר את העולם כולו באור ד"תורה אור", ובמיוחד - באור דפנימיות התורה, תורת החסידות, ועד שמאיר גם במקום החושך - על פתח ביתו מבחוץ, שזהו תוכן הענין דהפצת המעיינות חוצה, היינו, שיוצא למקום ה"חוצה", ושם עוסק בענין ד"תולדות" - לקרב יהודים שהיו במקום ה"חוצה" שגם הם יהיו חדורים בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי,' כולל - האור דתורת החסידות, ועד כדי כך שגם הם יעמידו "תולדות" באופן כזה, כנ"ל בארוכה.