ח. המתעטף בטלית שלו לצורך כבוד הציבור גרידא - ברכה עליה

ביה"ל ד"ה שאלה: ובס' שערי אפרים כתב וכו' אף בטלית שלו אם זמנו בהול שאינו יכול להתעטף בו ממש ונותנו על הכתפיים לבד לשעה קלה בשעת הקריאה ודעתו להסירה מיד צ"ע בכה"ג וכו' ומצאתי חבר להשערי אפרים, בבאר היטב סימן י"ח סק"ד בשם הלחם חמודות דהמתעטף מפני כבוד הציבור אין מברך, ומסתמא טעמו וכו' דזה אינו נקרא לבישה המחייבת בציצית. וכבר כתבו⁵⁸ לתמוה על ראיית המשנ"ב, דהא הלחם חמודות⁵⁹ מיירי לענין המתעטף בטלית בליל יוה"כ לאחר תפילת ערבית כשעדיין יום, אבל במתעטף בטליתו ביום שלכל הדיעות זמן ציצית הוא, חייב בברכה אף שאין כוונת התעטפותו אלא לכבוד הציבור, וכסתימת כל הפוסקים.

אמנם כיון שמצינו גם להגאון בעל שואל ומשיב⁶⁰ שסובר שלא לברך במתעטף לכבוד אף על טליתו שלו, וגם המשנ"ב (בסימן י"ח סק"ו) מביא דברי הבה"ט בשם הלחם חמודות וכדכתב הכא בביה"ל בלא לחלק, לכן מהנכון⁶¹ לכל מי שמתעטף בטליתו לשם כבוד, כגון כהן בעלייתו לדוכן, ובעת עליה לתורה או בברית מילה וכיוצב"ז, שיתעטף גם ראשו בטלית ויכוין לשם מצות ציצית וישאיר הטלית עליו עוד זמן לאחר גמר סיבת התעטפותו בטלית ובזה לכל הדיעות יברך עליה.

⁵⁸ . קצוה"ש סי' ז' סקכ"ח.

⁵⁹ . והוא בדברי חמודות על הרא"ש הל' קטנות הל' ציצית סי' א' סק"ג בשם מהרא"י סי' קכ"א המוזכר ברמ"א סי' י"ח סעי' א'.

⁶⁰ . מובא בקו' פסקי הגרי"ש סי' י' אות א' בשם ס' עבודת היום בסוה"ס בשו"ת מהגאון בעל שואל ומשיב.

⁶¹ . קובץ מבית לוי ח"ו עמ' נ"ח בשם הגר"ש ואזנר זצ"ל, וכדכתבינן בסי' קכ"ח אות נ"ג.