גילוי עצם הנשמה: איך עושים את זה?

הרה"ח ישראל אלפנביין - ר"מ בישיבת תות"ל נתניה, אה"ק

בשיחת ש"פ תולדות תשנ"ב מדבר כ"ק רבנו נשיאנו באריכות על המושג של 'גילוי היחידה', ויותר מזה: עצם הנפש שלמעלה מהיחידה. הרבי מאריך על כך שעצם מציאותו של יהודי זועקת משיח, מיד כשניעור משנתו, קודם מודה אני וכו'. אבל לא מספיק ברור - מה צריכים לעשות בפועל ממש בגלל זה?

בסעיף י' שם כותב שהגאולה באה ע"י שכל אחד ואחד מגלה בחי' היחידה שבו, ועד לגילוי עצם הנשמה. ושוב, כאן הבן שואל: איך עושים את זה? אמנם, בסעיף י"ב מבאר שזהו על ידי הוספת עוד 'מצוה אחת' כדי להכריע את כל העולם לכף זכות - אבל את זה כבר עשו בכל הדורות, ומהו החידוש עתה?

ויתירה מזו: בשיחה הבלתי-מוגה, מוזכר שלוש פעמים שצריכים לקבל החלטה בנוגע לגילוי היחידה: בסעיף ז' - "על ידי שהוא מחליט החלטה תקיפה ביותר, בתקיפות השייכת אך ורק מצד בחי' היחידה שבנפשו, אשר על ידי זה מתגלית בחי' היחידה שבו". בסעיף ט"ז, מיד בתחילת (!) השיחה הבאה - "כאמור לעיל... צריך כל אחד לגלות היחידה שבו, על ידי קבלת החלטה תקיפה בעבודתו, ועל ידי זה תתגלה יחידה הכללית". ושוב בסעיף כ' (תחילת השיחה הבאה!)

" -בהמשך להאמור לעיל, שכאו"א צריך לגלות היחידה שבנפשו, על ידי החלטה תקיפה שחודרת בכל עניניו כו'."

וצריך להבין: אם עצם מציאותו של יהודי קשורה למשיח, מה שייכת כאן החלטה תקיפה? ואם צריכים עבודה כדי לגלות זאת בפועל ממש, איך אומרים שזה עוד לפני מודה אני?!

הרבי מאריך על כך שעצם מציאותו של יהודי זועקת משיח, מיד כשניעור משנתו, קודם מודה אני וכו'. אבל מה צריכים לעשות בפועל ממש בגלל זה?

לזכור את המסירות־נפש

אולי ניתן להסביר זאת על פי המבואר במאמר פדה בשלום תשכ"ב, שיצא לאור בקונטרס יו"ד־י"ד כסלו תשנ"ב - כשבוע לאחר שיחת ש"פ תולדות.

בסעיפים ב'-ג' שם, מבאר אודות העבודה של גילוי היחידה וההנהגה בפועל באופן המתאים לגילוי היחידה. ועל כך מוסיף ואומר, שאפילו מי שנמצא בדרגא נמוכה, וקשה לו לגלות לא רק את היחידה אלא אפילו את שאר הכוחות של הנפש האלוקית - בכל זאת, "ע"י המחשבה בענין היחידה [וההחלטה שההנהגה שלו תהיה בהתאם לבחי' היחידה שבנפשו], ברבים היו עמדי, פדיית נפשו האלקית מהמלחמות דנפש הבהמית... היא באופן דשלום".

ובהערה 16 מציין לתניא (סוף פכ"ה): "ובזה יובן מה שציוה מרע"ה לדור שנכנסו לארץ כו'... לזכור ענין מס"נ לה'... שבזה יוכל לעמוד נגד יצרו ולנצחו תמיד".

בתניא שם, מבואר שכל יהודי יודע שבהשתחוואה לעבודה זרה הוא נפרד מדבקותו בקב"ה, ולכן אינו מסוגל לזה. רק שבענינים אחרים נדמה לו שעודנו ביהדותו, ולכן בהם הוא כן נכשל. וכאשר יזכור שבכל פרט ופרט מחייו הרוחניים תלויה דבקותו בה', ממילא על ידי זה יצליח לעמוד בנסיון בכל הפרטים - בכל כוחות הנפש, ובכל עניני המחשבה דיבור ומעשה.

במשך כל הדורות, נדרשו חסידי חב"ד לעבוד עם כוחות הנפש-רוח-נשמה שלהם, כמבואר בתניא באריכות. אבל עתה, בעמדנו ברגעים שלפני גילוי היחידה הכללית, שאז יהיה הגילוי של "ונגלה כבוד ה' גו' וראו כל בשר וגו'" - צריכה להיות כבר עכשיו ההכנה לזה, "טועמיה חיים זכו". וזאת על ידי שחיים באופן המתאים לימות המשיח, שנהיים חדורים בהכרה של "אין עוד מלבדו".

הדרך להגיע לכך, כמבואר במאמר, היא לזכור תמיד את ענין המסירות נפש לה'; להרגיש גם בכל פרט הכי קטן, שבו תלויה הדבקות שלנו בקב"ה.

ולאור כל המבואר בשיחות דקיץ תנש"א ותשנ"ב אודות גודל מעלת תקופה זו, וכמבואר בשיחת כ' כסלו תשנ"ב אשר אלה הם "ימות המשיח שבהם נמצאים עתה" - מובן שיש נתינת כח מיוחדת מלמעלה לעבודה זו.

לימוד חסידות ועניני הגאולה

וביחד עם ההחלטה התקיפה, ישנה הדרך שניתנה לנו למעשה בפועל כדי להגיע לזה - לימוד החסידות, שעל ידו מתגלית היחידה שבנפש. וכמבואר בקונטרס 'ענינה של תורת החסידות' (משיחת י"ט כסלו תשכ"ו) שעל ידי לימוד פנימיות התורה מתגלית היחידה שבנפש.

ובלימוד החסידות גופא, ישנה הדגשה מיוחדת על הלימוד בתורת כ"ק רבנו נשיאנו - שהוא בעצמו הוא בחינת משיח, 'יחידה הכללית'; ומכיון שהכניס את עצמו בתורתו ("אנא נפשי כתבית יהבית"), לכן כאשר לומדים את תורתו (ובפרט את מאמריו - 'דברי אלוקים חיים' שלו - שבזה הכניס עצמו בגלוי עוד יותר), מקבלים את הכוחות לגילוי היחידה.

ובפרט על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח, כהוראת כ"ק רבנו נשיאנו בתקופה האחרונה - שהרי עניני גאולה ומשיח הם ממש אותו ענין של גילוי היחידה.

לימוד החסידות וגאולה ומשיח - יוביל להחלטה תקיפה אצל כל אחד בעבודתו הרוחנית, שיתנהג באופן המתאים לגילוי היחידה בכל כוחות הנפש שלו.

י"ד כסלו: הרבי מביא גאולה, יחד איתנו

ומעניין להעיר: ענין הנ"ל מבואר במאמר ד"ה פדה בשלום נפשי, שנאמר בחג הגאולה יו"ד כסלו, ויצא לאור לקראת 'יו"ד־י"ד כסלו' (כמדומני שבמשך כל שנות הנשיאות לא יצא לאור מאמר הנושא את התאריך 'יו"ד־י"ד כסלו'). על י"ד כסלו כבר אמר הרבי - שזהו היום שקישר אותו איתנו ואותנו איתו, וביחד וועט מען אויסמאטערן די [=נתייגע ונביא את ה]גאולה האמיתית והשלימה.

וזה מתאים בדיוק לענין המבואר במאמר: כאשר הרבי נותן לנו את הכוחות לגלות בעצמנו את היחידה, זו הדרך שבה נוכל לפעול הבאת הגאולה.

והעיקר, שתיכף ומיד ממש נזכה לראות את כ"ק רבנו נשיאנו בעיני בשר, ולא נצטרך להגיד פלפולים על שיחותיו הקדושות, כי כבר נשמע תורתו של משיח מפיו של משיח בפועל ממש, אמן כן יהי רצון נאו ממ"ש.

(מתוך שיעור שנמסר לתלמידי התמימים, נערך על ידי המערכת ובאחריותה)