הגאון רבי רחמים יוסף פראנקו, הרב החרי"ף, ראב"ד חברון בעל שו"ת "שערי רחמים" זצ"ל

נולד בשנת ה'תקצ"ה באי רודוס (יוון) . מילדות ניכר בכישרונותיו, בשנת ה'תרנ"ג הקים בעיר חברון בית רפואה בשם "חסד לאברהם" שקד על לימוד הלכות ופוסקים, למד שפות: טורקית וצרפתית. [כיום "בית הדסה"] אשר העניק את שירותיו לתושבי העיר היהודים בהגיעו לגיל 18 הוסמך לרבנות ומונה כסופר בבית הדין הגדול, והערבים ללא תשלום. נשא לאשה את בתו של ראש הישיבה (ר' רפאל יצחק ישראל) , בשנת במהלך מאורעות ה'תרפ"ט נרצחו בתו וחתנו (ר' חנוך חסון) , אשר כיהן ה'תרכ"ו עבר להתגורר בליוורנו (איטליה) וכיהן כחבר בבית הדין. בשנת ה'תרכ"ח החליט לעלות לארץ ישראל, התגורר בירושלים והתקבל כחבר בבית הדין. בשנת ה'תרל"ג נשלח כשד"ר מטעם הכולל הספרדי בירושלים לטורקיה ואוסטריה. בשובו עבר להתגורר בחברון אך היות ולא הסכים להתגורר בחצר היהודים, התיישב מחוץ לעיר ועודד תושבים נוספים להעתיק את מגוריהם מחוץ לתחומי הגטו. כיהן כראב"ד ובשנת ה'תרל"ו יצא שוב כשד"ר מטעם כוללות חברון לאלג'יר, טוניס ולוב ובשנת ה'תרל"ח החל לכהן כרב ראשי לעדה הספרדית בחברון. בשנת ה'תרמ"א נפטר

כחבר בית הדין בחברון. כאשר החלו הפרעות ביום שבת שב לביתו מתפילת שחרית בנץ ולמד עד שזוגתו תתעורר ותתפלל אולם כאשר שמע את הזעקות בחצרו וראה את המתרחש העיר את אשתו וביקש שמיד תיטול את ידיה על מנת שיקיימו מצווה חשובה טרם ירצחו אותם - לקדש על היין ולאכול סעודת שחרית של שבת. תוך כדי הסעודה הגיע קצין אנגלי לחלץ אותם ושני חיילים ליוו אותם במכונית צבאית לביתו של ר' שאול צדקה בירושלים.

בשנת ה'תרס"ב השיב את נשמתו ליוצרה, עם הגיע הידיעה לירושלים הכריזו על ביטול ממלאכה ובאו לחברון יהודים ומוסלמים בנו הבכור (ר' בן ציון) אשר היה בגיל 23 ובשנת ה'תרמ"ד השיא את להשתתף בהלוויה. מספריו: • אות לרחמים • ויצבור יוסף • שערי בתו עם בנו של ר' מרדכי חסון.

רחמים: שו"ת (ק)