הרבי מלך המשיח שליט"א וכל נשיאי חב"ד הם ממלאי מקומו של אדמו"ר הזקן והבעל שם טוב

א. ובעניין זה יש נתינת-כח מיוחדת בח"י אלול - יום הולדת מורנו הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן:

רבותינו נשיאינו לדורותיהם הם ממלאי מקומם של הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, ובמילא, כל אלה שמקושרים אל הרבי [גם אלה שנתקשרו אל הרבי לאחרי שהרבי שלהם נסתלק ולא היו יכולים להישאר בלי רבי] הרי הם מקושרים לבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן, כיון שהרבי הוא ממלא מקומם.

ב. ויש לומר, שכיון שרבותינו נשיאינו הם המשך ושלשלת אחת, ועד שהם בבחינת "מאור", היינו שהם מציאות אחת (ובפרט שכל נשיא נקרא "ממלא מקומו" של הנשיא שלפניו, היינו שהוא ממלא כל המקום והמעלה שלו, נוסף על ההוספה משלו מצד "מעלין בקודש", וגם ההוספה של עבודת כל נשיא המיוחדת לו ולדורו) - הרי השלימות באחד מהנשיאים נמשכת בכולם, אלא שבגלוי הרי זה בנשיא ההוא וממנו נמשך לכולם.

ג. כאשר יהודי מתחיל עבודתו בח"י אלול באופן של חיות מחודש - מתחיל זאת מתוך הבטחה גמורה מהקב"ה, ש"גלה סודו אל עבדיו הנביאים" שבדורנו הרי זה כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של הנשיא שלפני זה עד לרבנו הזקן, לפני זה גם הבעל שם טוב.

ד. ובהקדים - שאף על פי שב"מאור" אין עניין של "השתלשלות", וכיון שהמאור הוא העצם, הרי הוא בכל מקום כפי שהוא, מכל מקום, יש שינויים בכל דור, וליתר דיוק - שבכל דור נתוספו עניינים חדשים על ידי הנשיא (רבי) של דור זה, והיינו, שאין הכוונה שהוא שינה חס ושלום ממה שהיה לפני זה, אלא על ידו ניתוסף עניין חדש שלא היה לפני זה, ודוקא על ידו נתגלה הדבר. ונמצא, שכל רבי בדורו הוסיף עוד עניין שלא היה לפני זה, שזהו החידוש שלו; וחידוש זה אינו רק לדורו ומקומו ועניינו, אלא זהו עניין נצחי שנמשך לדורי דורות, לכל הדורות שלאחרי זה. ועל דרך שאומרים בספירת העומר "היום שני ימים לעומר", ולא "יום שני", כיון שמלבד יום זה ישנו גם היום שלפני זה, ועל דרך זה בכל הימים שלאחרי זה, שבכל יום ישנם גם כל הימים שלפני זה; ועל דרך זה בנידון דידן, שבכל דור ישנה גם ההוספה שנפעלה בדורות שלפני זה, כיון שההוספה של כל רבי נמשכת על כל הדורות.

(שיחת יום ב' דראש השנה תשל"ב)

(שיחת ח"י אלול תש"י) (שיחת שבת פרשת ויצא ט' כסלו תשנ"ב) (שיחת ח"י אלול תשל"ד סעיף ט)