הבטחות הקב"ה לאברהם על יצחק וישמעאל

ואלה תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה (כה יט. רש"י)

יש להבין מדוע לא פירש רש"י שתולדות יצחק הכוונה למאורעות שאירעו עם יצחק (וכפירוש הספורנו והרד"ק), וכפי שפירש בתחילת פרשת וישב על הפסוק (לז, א) "אלה תולדות יעקב" – "אלה ישוביהם וגלגוליהם"?

ויש לומר:

בפסוק נאמר "ואלה תולדות", וביאר רש"י בפרשת משפטים (כא, א) ש"ואלה מוסיף על הראשונים", וא"כ מובן שפסוק זה בא להוסיף על הנאמר לפני זה. וכיוון שלפני זה עוסק הכתוב ב"תולדות ישמעאל" ושם הכוונה לבנים, צריך לומר שגם "תולדות יצחק" הם בנים ולא מאורעות.

ויש לבאר השייכות שבין הפרשיות שמצדה באה פרשת תולדות יצחק כהמשך והוספה לפרשת תולדות ישמעאל [ובאופן אחר מהפנינה הקודמת. הערת המו"ל]:

לאחר לידת ישמעאל הבטיח הקב"ה לאברהם (יז, ה-ו): "כי אב המון גוים נתתיך, והפריתי אותך במאד מאד ונתתיך לגוים גו"', ובהמשך לזה נתבשר אברהם על לידת יצחק. וכן מפורש אחר כך (כא, יב) "ביצחק יקרא לך זרע", היינו שהבטחת "אב המון גוים נתתיך" תתקיים ע"י יצחק ולא ע"י ישמעאל, אף שגם לגביו הובטח ש"שנים עשר נשיאים יוליד" (יז, כ).

ויש לומר שתולדות ישמעאל ותולדות יצחק באו בהמשך זה לזה כדי להורות על קיום הבטחה הנ"ל לאברהם, שלאחר סיום דברי ימי חיי אברהם, מפרט הכתוב כיצד נתקיימו ההבטחות שהובטחו לאברהם בקשר לבניו:

"ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם" (כה, יב), שנולדו לו "שנים עשר נשיאים לאומתם" (כה, טז), שבזה נתקיימה הבטחת "שנים עשר נשיאים יוליד". ובהמשך לזה בא "ואלה תולדות יצחק בן אברהם" (כה, יט), שהם יעקב ועשו, להורות על קיום הבטחת הקב"ה "אב המון גוים נתתיך גו"' ע"י יצחק דוקא ולא מישמעאל, שאכן נתקיים ע"י "יעקב ועשיו" שהם "ישראל ואדום" (כפירש"י יז, ו).