הדמיון בין תולדות אברהם ויצחק

ואלה תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה (כה יט. רש"י)

יש להבין מדוע הקדים רש"י את יעקב לעשו, הרי עשו נולד קודם יעקב?

ויש לומר, דבכך מבאר רש"י את לשון הפסוק "ואלה", עם וא"ו החיבור:

על הפסוק (משפטים כא, א) "ואלה המשפטים" פירש רש"י "ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני", והיינו שפירוש "ואלה" עם וא"ו החיבור הוא שהפרטים המפורטים בפרשה זו הינם דומים לפרטים שנפרטו קודם לכן, וא"כ, בנדו"ד פירוש "ואלה תולדות" הוא שהמנויים כאן דומים הם למנויים לפנ"ז (וראה גם משכיל לדוד כאן).

והנה, בסוף פרשה הקודמת נפרטו תולדות ישמעאל, וא"כ יוקשה מדוע נאמר כאן "ואלה" עם וא"ו החיבור, הרי אין דמיון בין התולדות, דאצל ישמעאל כל תולדותיו היו רשעים (ראה שמו"ר ל, ג), משא"כ בתולדות יצחק, שיעקב הי' צדיק?

וע"כ למד רש"י שכוונת הכתוב אינה לדמות תולדות יצחק לתולדות ישמעאל, אלא לדמותם לתולדות אברהם, שנזכרו לפני תולדות ישמעאל, בפרשה הקודמת, שכתוב שם (כה, ט) "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו". וכהמשך לכתוב זה בו נזכרו תולדות אברהם, מפרט הפסוק את תולדות יצחק

[וראה במקור הדברים שאין להקשות שא"כ כתוב זה בא בהמשך לפרשה שלפני פני' ולא לפרשה שלפני', כי הן תולדות ישמעאל שבסוף פרשה הקודמת והן תולדות יצחק שבפרשתנו, שניהם הם פירוט תולדות אברהם ובאים בהמשך זל"ז – ע"ש לפרטי הביאור בזה].

ובין שני "תולדות" אלו אכן יש דמיון, שכשם שבתולדות אברהם המבוגר יותר (ישמעאל) הי' רשע והצעיר יותר (יצחק) הי' צדיק, כך גם הי' גם בתולדות יצחק, שהמבוגר יותר (עשו) הי' רשע, והצעיר יותר (יעקב) הי' צדיק.

וכדי לרמז שפירוט "תולדות יצחק" כאן בא כהמשך לכתוב "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" שבהם נזכרו תולדות אברהם, הקדים רש"י את יעקב לעשו, כיוון שגם שם הקדימה התורה את יצחק לישמעאל, "יצחק וישמעאל בניו".