הַסְּגֻלָּה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה!

| הרה"ג רַבִּי גְּדַלְיָה הוֹנִיסְבֶּרְג שְׁלִיטָ"א – מַגָּזִין בָּמָה

הָיִיתִי הַשָּׁבוּעַ בִּירוּשָׁלַיִם, נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי (הַשֵּׁם הַמָּלֵא שָׁמוּר), וְהֵעִיד בְּפָנַי סִפּוּר נוֹרָא עִם כָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַפְּרָטִים, וְהוּא הָיָה נוֹכֵחַ בַּמַּעֲמָד. הָיָה זֶה לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ וָחֵצִי שָׁנִים, הוּא הִגִּיעַ לְבֵית רַבֵּנוּ מָרָן שה"ת הַגְּרַ"ח קַנְיֶבְסְקִי זצ"ל יַחַד עִם יְהוּדִי יָקָר וּבְנוֹ, שֶׁאָמוּר הָיָה לַחֹג בַּר מִצְוָה כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם. הַיְּהוּדִי סִפֵּר לְרַבֵּנוּ בְּכְאֵב נוֹרָא וּבִדְמָעוֹת, כִּי הוּא חָלָה ר"ל, וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ לוֹ שֶׁמַּצָּבוֹ כֹּה אָנוּשׁ, וְאִם הוּא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּבַר מִצְוָה לִבְנוֹ, עָלָיו לְהַקְדִּים אֶת הַשִּׂמְחָה לְפָחוֹת בְּשָׁבוּעַ. בְּדֶרֶךְ הָרְפוּאָה נִשְׁאַר לוֹ לִחְיוֹת מַקְסִימוּם שָׁבוּעַ יָמִים. הוּא בָּא לִבְכּוֹת לְרַבֵּנוּ. רַבֵּנוּ הִבִּיט עָלָיו וְאָמַר: "אַתָּה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה"? אָמַר אוֹתוֹ יְהוּדִי: "אֲנִי לוֹמֵד כָּל הַיּוֹם, ב"ה". אָמַר רַבֵּנוּ: "לֹא זֶה שָׁאַלְתִּי, שָׁאַלְתִּי אִם אַתָּה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה". חָזַר וְשָׁאַל אוֹתוֹ יְהוּדִי: "אֲנִי לוֹמֵד כָּל יוֹם, מָה הַכַּוָּנָה"? הִסְבִּיר רַבֵּנוּ: "הַאִם יֵשׁ לְךָ קְבִיעוּת שֶׁל לִמּוּד, לֹא מְשַׁנֶּה מַה, גְּמָרָא, מִשְׁנָה, מַה שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ, שֶׁאֵין יוֹם בַּשָּׁנָה שֶׁלֹּא תִּלְמַד אוֹתוֹ", וְכָאן הֵחֵל רַבֵּנוּ לְפָרֵט: "לֹא עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וְלֹא עֶרֶב פֶּסַח, אַף יוֹם שֶׁבּוֹ לֹא תַּפְסִיק לִלְמֹד אֶת הַקְּבִיעוּת הַזֹּאת". אָמַר הַיְּהוּדִי: "מְקַבֵּל עַל עַצְמִי". אָמַר רַבֵּנוּ: "הוֹ! תְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ, אֵין יוֹם בַּשָּׁנָה בְּלִי הַקְּבִיעוּת בְּלִמּוּד". אוֹתוֹ יְהוּדִי חַי לְאַחַר מִכֵּן עוֹד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וָחֵצִי שָׁנִים, הוּא נִפְטַר לִפְנֵי שָׁנָה וָחֵצִי. בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא אֲנִי חוֹשֵׁב עַל דָּבָר מְזַעְזֵעַ. שָׁאַלְתִּי פַּעַם אֶת רַבֵּנוּ הגראי"ל שְׁטַיְנְמַן וְאֶת רַבֵּנוּ הַגְּרַ"ח קַנְיֶבְסְקִי זיע"א אוֹתָהּ שְׁאֵלָה וְהֵם הֵשִׁיבוּ אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה: שָׁאַלְתִּי: כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים אֶת רַבֵּנוּ בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק וּלְכָל אֶחָד אוֹמְרִים מַשֶּׁהוּ אַחֵר בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק – הַאִם צָרִיךְ לְהַמְתִּין חָלִילָה שֶׁיִּקְרֶה מַשֶּׁהוּ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק וְיִוָּשַׁע, אוֹ שֶׁאִם יַעֲשֶׂה קֹדֶם אֶת הַחִזּוּק בְּלֹא שֶׁיִּקְרֶה כְּלוּם, חָלִילָה, תִּהְיֶה לוֹ סְגֻלָּה שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה וְלֹא יֶאֱרַע דָּבָר רַע. שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ לִי בְּאוֹתָן מִלִּים: "וַדַּאי שֶׁאִם יְהוּדִי יַעֲשֶׂה חִזּוּק זֶה יוֹעִיל שֶׁלֹּא יִקְרֶה שׁוּם דָּבָר חָלִילָה. מְדַבְּרִים עַל קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, שֶׁרַבֵּינוּ גִּלָּה לָנוּ מָה הַמֻּשָּׂגִים הָאֵלֶּה, לֹא צָרִיךְ לְהַמְתִּין שֶׁחָלִילָה יִקְרֶה מַשֶּׁהוּ, אָדָם שֶׁזּוֹכֶה שֶׁלֹּא עוֹבֵר אֶצְלוֹ יוֹם בְּלִי קְבִיעוּת לַתּוֹרָה, מַשֶּׁהוּ שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת, זֹאת הַסְּגֻלָּה הֲכִי טוֹבָה שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת! יֵשׁ עַכְשָׁו הִתְעוֹרְרוּת כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל, זוֹ קַבָּלָה נִפְלָאָה שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִזְכוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ (מַגָּזִין 'בָּמָה').