עניין של חינוך: הָרְגִישׁוּת לַזּוּלַת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ!
הָרְגִישׁוּת לַזּוּלַת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ!
כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל בְּרֵאשִׁית פֶּרֶק כֹּה פָּסוּק כט: וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד. בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת הָיוּ לוֹ לְאָבִיו, וּכְשֶׁהוּא בָּא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ מוֹצָאָן שֶׁהֵן יְשֵׁנִין, אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ וּלְהַצְהִיב [לְצַעֲרָם לַהֲקִימָן מִשְּׁנָתָם] אֶת אֶחָד מֵהֶן שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ, אֶלָּא הוּא עוֹמֵד וּמְבַשֵּׁל לְעַצְמוֹ.
אָנוּ רוֹאִים אֶת הָרְגִישׁוּת לַזּוּלַת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, אַף שֶׁעֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו שֶׁל אָבִיו אֲמוּרִים לְשָׁרֵת אוֹתוֹ, אֵינוֹ רוֹצֶה לְצַעֲרָן וְנוֹתֵן לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁנָתָם לָנוּחַ. אִם כָּךְ נָהַג כְּלַפֵּי עֲבָדָיו שֶׁאֲמוּרִים לְשַׁמְּשׁוֹ, קַל וָחֹמֶר שְׁאָר בְּנֵי אָדָם.
בַּהַקְדָּמָה לְנֶפֶשׁ הַחַיִּים, כָּתַב בְּנוֹ שֶׁל הַגְּרַ"ח זַ"ל: "וְהָיָה רָגִיל לְהוֹכִיחַ אוֹתִי, עַל שֶׁרָאָה שֶׁאֵינֶנִּי מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר שֶׁל אֲחֵרִים. וְכֹה הָיָה אֵלַי דְּבָרוֹ תָּמִיד, שֶׁזֶּה כָּל הָאָדָם לֹא לְעַצְמוֹ נִבְרָא, רַק לְהוֹעִיל לְאַחֵרִים, כְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת".
כָּתַב הַבַּעַל שֵׁם טוֹב פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים אוֹת כא: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ וְגוֹ'. פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתָּה תִּתְנַהֵג עִם רֵעֲךָ בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת, כָּמוֹךָ אֲנִי ה', שֶׁאֲנִי ה' אֶהְיֶה כָּמוֹךָ, וְהוּא בְּסוֹד ה' צִלְּךָ (תְּהִלִּים קכ"א, ה') שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּדִבְרֵי מָרָן אֱלֹהֵי הַבֶּעשְׂ"ט, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאָדָם מִתְנַהֵג לְמַטָּה עִם חֲבֵרוֹ וְרֵעוֹ, בְּאַהֲבָה וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְכָךְ יִתְנַהֵג עִמּוֹ מֶלֶךְ עֶלְיוֹן, וּכְמוֹ הַצֵּל, שֶׁכָּל תְּנוּעָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה כָּךְ עוֹשֶׂה הַצֵּל כְּנֶגְדּוֹ, כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ עִם הָאָדָם, וְזֶהוּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ, כִּי כָּמוֹךָ אֲנִי ה', לְהִתְנַהֵג גַּם עִמְּךָ בְּאַהֲבָה וְכָל טוֹב (אוֹצַר הַחַיִּים פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים דַּף קע"ב ע"ד).
