קצורי באורי לקוטי האלשיך

בארץ ישראל יהיה גלוייו ית' בלי מסך, משא"כ בחו"ל

(פכ"ו: ב) וירא אליו יקוק ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך:

וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה, והוא מה שכתבנו פרשת לך לך כי עודנו אברהם בחוץ לארץ לא נראה אליו ה', כי-אם, ויאמר ה' אל אברהם מבלי הראות אליו, והוא כי בא הדבור על ידי השתלשלות מסך מה שאין כן בארץ.

וזה מאמרו יתברך אליו, לך מארצך אל הארץאשר אראךשאראךבה מראה,מה שאין כן בחוץ לארץ.

וזה אומרו יתברך אל יצחק, שכון בארץ אשר לא תצטרך השתלשלות מסך, כי-אם שאומר אליךכי ממני ואליך תהיה לך בהאמרתי, מה שאין כן בחוץ לארץ:

בארץ ישראל יהיה גלוייו ית' תוך העיר, משא"כ במצרים יצטרך צאת מן העיר מלא גילולים

(ב) וירא אליו יקוק ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך:

(ב-ג) אל תרד מצרימה, כי הוא מקום, שבמקום (שבמצרים) אשר ישכנו בו בני אדם, אין אני מדבר אתם, כאשר מצינו במשה רבינו ע"ה, שאמר, כצאתי את העיר אפרוש כפי וכו',ואמרו רבותינו ז"ל, שלא היה הוא יתברך מדבר עמו תוך יישוב גילולי העיר, אשר היא מלאה גילולים רק חוצה. זולתי במכת בכורות שהיה הכרח שלא לראות עוד פני פרעה והתנבא בפלטין שלו.

וזה יאמר, שכון בארץ אשר אומר וכו', במקום שתשכון, שם אומר אליך ואדבר בך, ולא במצרים שתצטרך לצאת מהיישוב לשאומרדבראליך:

בארץ ישראל יהיה גלוייו ית' בשם א-היה, משא"כ בחו"ל, יהיה בחי' אנכי

(ג) גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך:

תרויח בזה כי ואהיה עמך, והוא, כי גם אם היית הולך חוץ לארץ, היתה שכינה הולכת אתך, כמו שאמר הוא יתברך ליעקב, אנכי ארד עמך מצרימה, עם כל זה, המדרגה אשר תשיג פה, לא יהיה בלכתי אתך שם.

כי שם (חוץ לארץ) היא מדרגתאנכי.

ופה, מדרגת בחינתא-היהשבשכינה.

וזהו אומרו, כי א-היה עמך ולא אמר כי אנכי עמך:

יהיה גלוייו ית', ישר ממנו ית', בלי אמצעי,

ועוד תרויח שנית, כי לא תתברך בהשתלשלות מלאך, כי-אם ואברכך בעצמי.

ועל פי דרכו רמז לו, שלא יסמוך על אבימלך, שהלך אליו גררה, לאמר, 'כי בשלומו יהיה לו שלום שיושפע על ידי שרו.'

כי-אם, אדרבה,אני אהיה עמך ואברכך, מה שאין כן הוא (אבימלך, שמקבל) רק על ידי שרו:

ברכות הצדיק ע"י שכינה השורה עליו

(פכ"ז:ג-ד) ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה ליציד:ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:

שמא תאמר, 'הלא אם אחפוץ לברכך, למה זה אשאל כל ההכנות האלה?'

לזה אמר, בעבור תברכך נפשי, והוא,כי אין שפע ברכת הצדיק חל על המתברך, זולתי על ידי שכינה השורה על נפש הצדיק, ואז, באשר ה' אתו, ישתלשל (שפע ברכת הצדיק) על ידי נפש המברך אל המתברך:

יעקב כשלעצמו לא היה בוחר בברכות גשמיות בלי ציווי אמו, כי השתוקק אך ורק בדבקות ה', חיי עוה"ב, כי 'ואתם הדבקים בה', דבקות עצמיי.

(יא) ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק:

אמר (יעקב) לאמו 'למה זה תכניסני בדבר הזה?

הלא עשו אחי (איש שעיר) גבר שיידן מכח הטומאה והשדים, ואליו יאות טוב העולם הזה.

ואנכי איש חלק, כי 'חלק ה' עמו יעקב', ולהיות ה' חלקי מה בצע לחמוד טוב העולם הזה, אשר הוא מה שאבי חפץ לתת לו... וטוב לי 'חלקי ה' אמרה נפשי' ואדבק בעולם הבא מטוב העולם הזה, וטוב טוב יעמוד כל אחד בשלו':

ובזה יהיו דברי יעקב אל אמו, הן עשו אחיהואאיש שעירבעצם, כי שד הוא וגזע משרש סמאל והוא הנושא עונות ישראל,

כיאנכי איש חלקשעל ידי הקדושה,אין טומאת העונות נדבק בי ובזרעי, ולא יתכן לפי זה יהיה לי מבא לעשות עיקר, רק מעולם הבא, ויהי לו אשר לו בעולם הזה כי הוא חלקו... (איש חלק) החלקות של יעקב וזרעו, לבלתי ידבק בעצם הטומאה מצד קדושתם, כמאמרם ז"ל, על 'ויצמד ישראל לבעל פעור,'שהיה כצמיד הבלתי נדבק בעצם בזרוע, אך בקדושה, 'ואתם הדבקים בה',דבקות עצמיי.