קצורי באורי לקוטי האלשיך הק' פ' תולדות
(יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק: (כ) וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה: (כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַידֹוָד לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְדֹוָד וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:
וַיִּתְרֹצֲצו בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת יְדֹוָד: (כה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּו כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו:
(א) הנה ראוי לשים לב אל אומרו בן אברהם,כי מהבא ללמדנו? (ב) ועודקשהעלפשטהכתובאומרו אברהם הוליד את יצחק שהוא מיותר! (ג) ועוד אומרו ויהי יצחק וכו' כי הנה כל זה היה ראוי לאומרו בעת הנישואין ולאבעת הלידהאחר עשרים שנה! (ד) וגם מה בצע לדעת בן כמה שנים היה בקחתו את רבקה! (ה) וגם הודיעו שהיתה בת בתואל הארמי ומפדן ארם אין צורך לאומרו! (ו) ומה גםכי הכלנאמר למעלה! (ז) ועוד אומרו לו לאשה כי מלת לו מיותרת! (ח) ועוד אומרו ויעתר וכו' מהו לנכח אשתו? כי רבותינו ז"ל דחקו שהיו זה בזויתזווזווכו'!
הַבָּנִים
(כב)
(ט) ועוד אומרוותהר רבקה אשתו מי לא ידע כי רבקה היתה אשתו?
(י) ועוד אומרו ותאמר אם כן למה זה אנכי כי טבע אומרו אם כן הוא להוציא נפקותא,אךאומרולמהוכו'היאתלונה ולאנפקותא!
(י"א) מה זה היה ליצחק הוליד עשו הואאדום?
(י"ב) הוצרכו תפלות הרבה כעתר כמושאמרוז"לומהחטאיצחקלהמנע הולדתו עד הרבות תפלה?
(י"ג) למה לקח יצחק בת רשעים? שתגרוםלו פגם!
(אחרי שמיישב קושיות הנ"ל באופן א', אחר כך ממשיך ליישבם באופן ב' ביחד עם עוד קושיות, כדלהלן)
עוד יתכן דרך ישרה שיבור לו האדם, כי בה יתיישבו גם הערות מלבד אלה מעניןרב.
(י"ד) והן ראשונה שום לב אל וי"ו שבואלה תולדות. כי הנה כלל בידינו כי ואלה מוסיף על הראשונים ואיך יוסיף על תולדות ישמעאל האמור למעלה?
(ט"ו) וגם על הסדר כי תחלה מזכיר תולדות יצחק ואחר כך תולדות אברהם שהוליד את יצחק ואחר כך נישואייצחק עםרבקה!
(ט"ז) ועוד כי הולדת אברהם את ישמעאל לא יפלא כי היה מהגר המצרית אך לא משרה, ואם כן מה פשעה רבקה שיצאת ממנה ומיצחק עשו הרשע?
(י"ז) ולמה אם עתיד להוליד צדיק ורשע, למה לא השיאו הוא יתברך אשה זולת רבקה שיצא ממנה עשו כאשרבאברהםשנשאהגרלהולידאת ישמעאל?
(י"ח) ועוד מה זה היה שלא הוציא הוא יתברך את יעקב ועשו כל אחד בפני עצמו בשני עבורים ?
א: והיהנתקןצער רבקה!
ב: ומה גם לאומר כי על ידי כן הפסידה עשרה בנים, שהיתה עתידה להוציא שנים עשרה שבטים ואמרה למה זה אנכי מנין ז"ה, ואילו היו אחד אחד לא נצטערה ולא הפסידה עשרה בנים!
ג: וגם לא היה מצטער יעקב בבטן בשכונת עשו תשעה חדשים!
ד: וגםהיהנתקןקנותהבכורה,כיהיה נולד יעקב ראשונה בכור מן הבטן!
ה: וגם ישקיט ריב הברכות כי בהיות יעקב בכור היה מברכו אביו מבלי יגנוב יעקב ברכותיו. כי הנה מאומרו ויקרא את עשו בנו הגדול וכו' יורה כי את הגדולהיהחפץ לברך!
(י"ט) וכן יקשה אפילו אחר היותם תאומים, כי טוב היה יצא יעקב ראשונה,ולא היהריב בכורהוברכה:
והנהלבאאלהביאורנזכירהמאמרם ז"ל בפסיקתא ויצא הראשון אדמוני. למה?שכשהיהבבטןאמושתהכלדם נדות אמו ע"כ.
(כ') והלאכמוזרנחשבכיהנהאיןדם נדות למעוברת!
(כ"א) וגם העובר אינו בחיריי כי כח אין בו לשתות אשר יבחר, כי אם מאשר תאכל ותשתה אמו, וזה חלק כחלק כיעקב כעשו, ואיך ישתה האחד מה שלא ישתה חבירו והמה בבטן אחד?
ועוד שנית נזכירה מאמרם ז"ל: דבר צוה לאלף דור, זו התורה, אלא שראה הקדוש ברוך הוא שיהיו הדורות מכעיסין וכו' נטל תתקע"ד דור ושתלן בכלדורודור.
(כ"ב) והנהראוילדעתלמההיהראוי להנתן דת לאלף דור? ולמה החסיר מהם תתקע"ד דורות ולא פחות או יותר?
אמנם הנה כתבנו במקומה, שלמה שרצההקדושברוךהואשידעוישראל כי לכל אחד ואחד מכלם היה נותן כל התורה.הוצרךלדברעםכלאחדואחד לאמר לו בלשון יחיד אנכי ה' אלהיך שהיאהשגתנבואהבהקיץפניםבפנים שישמעו מפיו ויתנבאו כל איש ישראל ולא יבצר גם אחד, אשר היה בלתי אפשר אם לא בהפסק מכלם זוהמת נחש, כי על כן כשישראל עמדו על הר סיני, פסקה זוהמתן, זכו לקבל התורה, והוכנולשמועמפיויתברךתורהשהיא נבואה, ובהקיץ, ופנים בפנים, ואיש לא נעדר מהשגה זו, שהיא אצלי, על שפסקה זוהמתן...
והנה כשברא ה' אלהים אדם על הארץ, זך בלי שמרי זוהמא בראו, ויניחהו בגן עדן, וכאשר הוטמאה חוה, ויטמאהו גם הוא, ראה הוא יתברך, והנהלהתםחלאתהזוהמאההיא,לאט לה, היה צריך אלף דור, וזהו, דבר צוה לאלף דור,זהוהתורה.
אך בראות כי באלף דור בלי תורה המכשירתן, לא תותך הזוהמא, כי רעה בחירתם, מתקיים, בליתורה.
לכן סילק תתקע"ד דור, וישאר כ"ו כמספר אותיות שמו יתברך, למען בעבור שמוהגדול, יתקיים העולם.
גם שלא תהיה תורה בעולם המקיימתו. (ובזה נתיישב קושיא כ"ב: למה היה ראוי להנתן דת לאלף דור? ולמה החסיר מהם תתקע"ד דורות ולא פחות או יותר?)
אךראה,והנההיהכדברנמנעלהתיך בכ"ו דורות מה שהיה צריך אלף דור להתיכה, לכן מה עשה הקדוש ברוך הוא, חשב מחשבות למרק בכ"ו דורות שיעור מופלג עד הטהר כל חלאת זוהמא מהם, והוא מאברהם עד מתן תורה, והוא:
שצרפו בכבשן האש והביאו לארץ ישראלעד תשלום עשרנסיונות באופן מירוק חלקרב מאד.
ואחרי כן להביא את יצחק, למען יצא כמעט טהור מזוהמא, סיבב (ה' אשר) ישא את הגר, כי ל'מה שהיא מצרית, תשאב מזרעו בחינת הזוהמא.
וזאת שנית עשה הוא יתברך שלא צוה לושימול עדנולד ישמעאל,
שעל ידי שנידברים אלו,
אחד היות הגר המצרית כלי לשאוב הזוהמא,
והיות אברהם עדיין ערל, כי הערלה גם היא תמשוך הבחינה ההיא, למען
ויאבד
העולם
הבלתי
תשאר בחינת הקדושה לצאת משם יצחק,אחר שנימול אביו.
והוא מאמרם ז"ל בבראשית רבה: למהלאנמול קודם שנולד ישמעאל?
כדי שיצא יצחק מטפה קדושה, שהוא מה שכתבנו.
ועוד הוסיף הואיתברך,והואבמאמר הנזכר, שלא נולד יצחק עד יהיה אברהם בן מאה שנה, "כשבוטל יצרו, כשבוטלה תאותו, משנקשר דמו, משנצרר דמו" שהוא כמו שאמרו ז"ל, "קנמון אני מעמיד בעולם כו"', שהוא, כמעט שלא על ידי יצר הרע, היתה הולדתו.
ועוד הוסיף הוא יתברך שלא ילדתו אמו בנערותיה, שמתיילד על ידי דם נדות, על דבר, שדם נדות הוא מחלאת זוהמת נחש כנודע, ומהדם היא עיקר יצירת הולד, כי אם, בזקנתה, ואז השיבה לנערותה, בהשגחת נסיית, באופן, שאפילו שאז פרסה נדה אחרי זקנתה,אינודם טבעיהבא מזוהמא.
נמצאת הזוהמא מתמעטת שיעור מופלג מאברהם ליצחק.
ועדייןלאיבצר מהשאר ביצחקעדיין קצת זוהמא, ולכן הוא יתברך מירק אותו על ידי עקידה.
וכשבא להוליד להוציא את יעקב, שתהיה מטתו שלמה, הנה היה צריך עשות, כאשר עשה אברהם, שהטיל הזוהמא בהגר, אך היה בלתי אפשר לישא זולת בת זוגו הקדושה, כי נקדש בעקידה,והוא עולה תמימה.
ועל כן אמר הוא יתברך אם תלד רבקה שני בנים בשני עבורים לא יבצר מהיות כל בן מהם מעורב בזוהמא (ובזה נתיישב קושיא כ': מה זה היה שלא הוציא הוא יתברך את יעקב ועשו כל אחד בפני עצמו בשני עבורים?), ומה גם כי אמו עודנה בבחרותה, ועל ידי דם נדותה מתהוה ולדה,והואמחלאת הזוהמא.
וגםש(אם)ימתיןהואיתברךעדיהיו שניהם זקנים,לאיבצר מקצתזוהמא.
לכן הוא יתברך גזר בחכמתו, יצאו תאומים, הנמצאות מעורבות בעיבור, יתפרדו על ידי שלוח הוא יתברך בבטנה, שני מינינפשות,נפשקדושהמאתויתברך, ונפש חצונית מהקליפה, שכל אחת תשאבבחינתה,זוהקדושה,ויצאממנו יעקב, וזו הזוהמא, ויצא ממנו עשו, כנודע ממחלוקת רבי ואנטונינוס, שעלתה הסכמתם, כי מעת יצירת הולד, הנפש באה שמה.
וזה יהיה ענין מאמרם ז"ל שהזכרנו מפסיקתא, כי בהיות עשו בבטן אמו, שתה כל דם נדות אמו, ועל כן יצא אדמוני, שהוא, כי שאב כל הזוהמא המתייחסת אלדםנדות, כמו שכתבנו.
ועלכןיצאתחלה עשו,למעןיצאעם הדם והעיפוש היוצא תחלה, שהוא בחינתו, כמדובר. והוא מאמר רבה יצא עשו יצא סריותו עמו. וכן אמרו שהיה כמי שרוחץ המרחץתחלה שיצא יעקב בנקיות. כי אין ספק רמזו כל מאמרנו זה. (ובזה נתיישב קושיא י"א: מה זה היה ליצחק הוליד עשו הוא אדום?
למען,
שתי
הבחינות
וקושיא י"ח וי"ט: מה זה היה שלא הוציא הוא יתברך את יעקב ועשו כל אחד בפני עצמו בשני עיבורים? וכן יקשה אפילו אחר היותם תאומים, כי טוב היה יצא יעקב ראשונה, ולא היה ריב בכורה וברכה! וקושיא כ: על המדרש: ויצא הראשון אדמוני. למה? שכשהיה בבטן אמו שתה כל דם נדות אמו. הלא כמו זר נחשב כי הנה אין דם נדות למעוברת! וקושיא כ"א: גם העובר אינו בחיריי כי כח אין בו לשתות אשר יבחר, כי אם מאשר תאכל ותשתה אמו, וזה חלק כחלק כיעקב כעשו, ואיך ישתה האחד מה שלא ישתה חבירו והמה בבטן אחד?)
ונבא אל ביאור הכתובים, והוא כי הלאיתחמץלבבאנוש באמת באמור:
(כנ"ל קושיא ט"ז) מה זה היה צאת עשו מיצחק ורבקה?
(כנ"ל קושיא י"ג) ואם על נגעי קרוביהלמהנשאה?
(כנ"ל קושיא י"ח) וגם למה היו תאומים שנתרגשו כל הדברים הקשים הנאמרים למעלה?
ועל כן אמרה תורה, ואלה תולדות יצחק, לומר, הנה מוסיף על הראשונים הנזכר, תולדות ישמעאל הנזכר, שהוא בחינת זוהמא, שהטיל אברהם, כן בתולדות יצחק יש עדיין בחינת זוהמא שהוא באחד, אך לא לגמרי, כי אם, בן אברהם, כלומר דומה לאביו, כי כאשר אביו הוליד צדיק ורשע לבלתי צאת טיפת יצחק מעורבת בעכירת זוהמא, כן יצחק הוליד תם ורשע למען יצא יעקב משולל כל עכירת זוהמא. (ובזה נתיישב קושיא י"ד: וי"ו שבואלה תולדות... ואלה מוסיף על הראשונים ואיך יוסיף על תולדות ישמעאל האמור למעלה? וקושיא א: בן אברהם, מה בא ללמדנו?)
וגם, שבכלל תולדתו הוא, עם כל זה, אל יעלה על רוחך יקרא ליצחק, בעשו, זרע,עלהיותובןהגבירה,ולאבןהאמה כישמעאל, כי הלא, אברהם הוליד את יצחק, לומר, כי בכלל מה שאני מדמה אותו לאברהם הוא, כי כאשר אברהם לא יחשב למוליד את שני בניו רק את יצחק ולא את ישמעאל, כד"א, 'כי ביצחק יקרא לך זרע', כן הדבר ביצחק, כי לא יחשוב רק למוליד אחד, שהוא את יעקב, כי על כן מסדרי תפלתינו ביום הזכרון אמרו, ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור, ולא אמרו לזרע יעקב, וכמו שכתבתי על אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק בס"ד. (ובזה נתיישב קושיא ב' וט"ו: אברהם הוליד את יצחק שהוא מיותר! וגם על הסדר? תחלה מזכיר תולדות יצחק, ואחר כך תולדות אברהם, שהוליד את יצחק, ואחר כך נישואי יצחק עם רבקה!)
(כנ"ל קושיא י"ז)ואםיאמראישאם כן איפוא: למה לא לקח יצחק שפחה כהגר להטילבה הזוהמא?
לזה אמר ויהי יצחק בן ארבעים שנה, שהוא אחר שנתקדש בעקידה, בקחתו את רבקה, ועל כן לא יאות לו לזולתה. (ובזה נתיישב קושיא ג' וד: ויהי יצחק (בן ארבעים) וכו' כל זה היה ראוילאומרובעתהנישואין, ולאבעת הלידה אחר עשרים שנה! וגם: מה בצע לדעת בן כמה שנים היה בקחתו את רבקה)?
(כנ"ל קושיא ט"ז) ושמאתאמר:אם כן הדרא קושיא לדוכתא איך יצא זה ממנה?
לזה אמר, דע כי שתי בחינות היו בה אחת שהיותה בת בתואל שאביה רשע ומפדן ארם שאנשי מקומה רשעים ואחות לבן הרשע כי יצאת מתוך הזוהמא, ועל כן לא יבצר ממנה בחינה לקבל את זה ברחמה. (ובזה נתיישב קושיא ה' וו': הודיעו שהיתה בת בתואל הארמי ומפדן ארם אין צורך לאומרו! ומה גם כי הכל נאמר למעלה! וקושיא י"ג: למה לקח יצחק בת רשעים? שתגרום לו פגם! וקושיא ט"ז: מה פשעה רבקה שיצאת ממנה ומיצחק עשו הרשע? והתשובה: כי ע"י שנתקדש יצחק בעקידה, ואשר על כן לא היה ראוי לישא אחרת, כעין הגר, בכדי להוליד את עשו, ואם כן איך יולד עשו מצדקת? על זה אמר "בת בתואל מפדן ארם אחות לבן", ועל כן מצד אלה הרשעים "לא יבצר ממנה בחינה לקבל את זה (עשו) ברחמה")
אך מפאת עצמה היתה צדקת גמורה בתזוגושליצחק.וזהואומרולולאשה, כי היא המזומנת ומיוחדת לו לאשה. (ובזה נתיישב קושיא ז: לו לאשה... מלת לו מיותרת!)
נמצאובה שתי בחינות:
מצד מולדתה ראויה לקבלאת עשו,
ומפאת עצמה ובעלה לקבל את יעקב:
ועוד טעם שני אל (קושיא י"ז על) בלתי קחת יצחק אשה אחרת להטיל בה זוהמא! והוא כי ויעתר יצחק וכו' שהוא כמו שאמרו ז"ל מאי לנכח אשתו?הואמתפללבזוויותזו'לאתתן לי בנים אלא מן הצדקת הזאת' והיא אומרתלאתתןליאלאמןהצדיקהזה.
ועל כן ויעתר לו ה' קבל תפלתו שלא יוליד אלא מזו, ואם כן איך היה מטיל הזוהמא באחרת, ועל כן מה עשה הוא יתברך נתן שתי בחינות בה כאחת כמדובר.(ובזה נתיישב קושיא ח: מהו לנכח אשתו? וקושיא י"ב: מה חטא יצחק להמנע הולדתו עד הרבות תפלה? והתשובה: כי היה צריך לפעול "לנכח אשתו" היינו שגם עשו לא יולד "אלא מן הצדקת הזאת", מרבקה, ושלא יצטרך לישא אחרת.)
וזהוותהר רבקה אשתו,
על בחינת עשו שהוא מהמתייחס אליה מצד מולדתהאמר רבקה,
ומצד צדקת יצחק ובחינת היותה בת זוגו בצדקתה אמר אשתו. (ובזה נתיישב קושיא ט: ותהר רבקה אשתו מי לא ידע כי רבקה היתה אשתו)?
ולהיות שנרמזו שתי הבחינות פה שהוא שני הבנים נגדיים, על כן אמר ויתרוצצו הבנים בה"א הידיעה כאילו כבר הוזכרו:
ועל היותה אחות לבן אמר, ויתרוצצו הבנים וכו' ותאמר וכו.' והוא כי הנה במסכת יומא אמרו רבותינוז"ל, 'ההיא איתתא דהריחה ביום הכפורים ולחשו לה באזנה דיום הכפורים הוא ונחת דעתה ונפק מיניה רבי יוחנן וקרו עליה בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ואתתא אחריתא לא אתיישבא דעתה ונפק מינה שבתי אוצר פרי וקרו עליה והרשעים כים נגרש'. הנה כי הרעשת עובר בבטן הוראת רשעת העובר.
והנה אם היה יעקב לבדו לא היה רוצץ,כיאםבהיותעשועמו,ועלשהיה יעקב רואה הנגדיי אליו היה מוכרח לנגדו גם הוא.
וזהנמשךלהמהיותה אחותלבן,ועל כן בראותה הרצוץ, אמרה הנה אין זה רקשאוליהעוברבלתיכשר,ואיןזהרק על היותי אחות לבן, ואם כן למה זה אנכי, כי מה הועלתי אנכי מצד עצמי שאני צדקת, אם איני מספקת לתקן גרמת נזק אחי. (ובזה נתיישב קושיא י: ותאמר אם כן למה זה אנכי כי טבע אומרו אם כן הוא להוציא נפקותא, אך אומרו למה וכו' היא תלונה ולא נפקותא! ומבאר: שלא הבינה, שאם כן, שיש לרע של הרשעים כל כך כח, א"כ התלוננה על עצמה, "תמה אני איך לא נמצא טוב לעמת רע לעמד כנגדם לבער הרע"? עד שגילו לה, אשר שני גוים הם, כי לעומת הרשע שיולד מן הרע של הרשעים, אכן מן הטוב אשר בך יולד צדיק, ורב יעבוד צעיר. בב"א)
