לנכח אשתו: שתי זכויות האב שנחרתו בשם האם

רבינו יוסף חיים זיע"א בספרו 'בן איש חי' (דרוש) ביאר רמז נפלא במילים "לנכח אשתו":

בבוא יצחק אבינו להתפלל ולשפוך שיח לפני בורא עולם על הריון אשתו, ביקש להישען ולצרף לתפילתו שתי זכויות עצומות של אביו אברהם אבינו. שתי זכויות אלו רמוזות ומכוונות ממש כנגד שמה של אשתו רבקה:

הזכות הראשונה היא זכות בן הבקר, כאשר אברהם אבינו רץ במסירות נפש ובזריזות מופלאה להכין סעודה לכבוד האורחים, שנאמר "ואל הבקר רץ אברהם". ואמרו חז"ל ששכר מצווה זו שמרו הקדוש ברוך הוא לבניו אחריו לדורות.

הזכות השנייה היא זריזותו העצומה של אברהם להשכים בבוקר כדי לקיים את ציווי העקידה, שנאמר "וישכם אברהם בבוקר". ולימדונו חז"ל שבזכות אותה השכמה של מסירות נפש ניצולו זרעו של אברהם מקללת בלעם הרשע.

ושתי זכויות כבירות אלו רמוזות באותיות שמה של רבקה. שכן רבקה בהיפוך אותיות הוא "הבקר", וכן רבקה אותיות "הבקר". וזהו שמדייק הכתוב: "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו", כלומר שביקש והעתיר להשם יתברך על ידי אותן זכויות נשגבות העומדות ממש לנכח אותיות שמה של אשתו.