מעשה שהיה... המנוע כבה

המנוע כבה

סִפּוּר עַל מרן הצדיק רבי בן ציון חי הכהן יהונתן זצ"ל זיע"א (מלוקט בשינוי לשון קלים מתוך 'פניני הצדיקים')

נַהַג מוֹנִית תּוֹשַׁב אַשְׁקְלוֹן סִפֵּר: נָסַעְתִּי מֵאַשְׁקְלוֹן מְקוֹם מְגוּרֵי הָרַב לְכִוּוּן צֹמֶת הַיְּצִיאָה מֵהָעִיר. הִבְחַנְתִּי בְּאִישׁ זָקֵן שֶׁסִּמֵּן לִי לַעֲצֹר. הֶחְלַטְתִּי לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ וּלְהַמְשִׁיךְ, אֲבָל רַק עָבַרְתִּי מֶטֶר מֵאוֹתוֹ הַזָּקֵן וּלְהַפְתָּעָתִי הַמָּנוֹעַ כָּבָה בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ. קִשַּׁרְתִּי מִיָּד אֶת הַמַּעֲשֶׂה עִם הַזָּקֵן שֶׁעוֹמֵד מֶטֶר מִמֶּנִּי. הִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ לַעֲלוֹת לַמּוֹנִית וְסִפַּרְתִּי לוֹ עַל מַה שֶּׁקָּרָה. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי מוּכָן לָקַחַת אוֹתוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁיַּחְפֹּץ בְּחִנָּם. הָרַב אָמַר לִי: "לֹא וָלֹא, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. אֲנִי צָרִיךְ לְמוֹשַׁב בֶּרֶכְיָה (מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל בִּתּוֹ). אֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ בַּעֲבוּר הַנְּסִיעָה כֶּסֶף מָלֵא", וְכָךְ הָיָה. הִתְנַעְתִּי אֶת הָרֶכֶב וְהוּא שָׁב לִנְסֹעַ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְלֹא נִתְקַע בַּדֶּרֶךְ. לְאַחַר מִכֵּן הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהַזָּקֵן הָיָה רַבֵּנוּ.

תַּלְמִידוֹ הַגּהַ"צ רַבִּי פְּרַאגְ'לָלָה גּוֹיְטֶע סִפֵּר שֶׁכַּאֲשֶׁר לָמְדוּ בְּקַטְנוּתָם טַעֲמֵי הַמִּקְרָא בְּלוּב מִפִּי מְלַמֵּד אֶחָד חָדָשׁ, שָׂמוּ לֵב כִּי לַמְּלַמֵּד יֵשׁ שְׁגִיאוֹת וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁבָּא מִמָּקוֹם אַחֵר וְכָךְ סָבַר בְּנִגּוּן הַטְּעָמִים. הֵם הָלְכוּ לִשְׁטֹחַ אֶת טַעֲנָתָם לִפְנֵי רַבֵּנוּ. הַצַּדִּיק שָׁמַע זֹאת וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת אוֹתוֹ מְלַמֵּד אָמַר: "אֲנִי לֹא בָּקִי בְּטַעֲמֵי הַמִּקְרָא הַאִם זוֹ טָעוּת".

הָרַב הָיָה בָּקִי בְּחָכְמַת הַנְּגִינָה וְהָיָה תָּמִיד מְשַׂמֵּחַ בַּחֲתֻנּוֹת וּבִסְעוּדוֹת מִצְוָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לָאָרֶץ, הָרַב בִּקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ לְעַצְמוֹ אוֹרְגָּנִית כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָקַחַת אוֹתָהּ אִתּוֹ לְאֵרוּעִים וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הָאֲנָשִׁים. לְשֵׁם כָּךְ הָרַב נָסַע עַד לְתֵל-אָבִיב וְהִגִּיעַ אֶל חֲנוּת שֶׁבְּעָלֶיהָ הָיָה אָדָם שֶׁעֲדַיִן לֹא שׁוֹמֵר תּוּ''מ. כַּאֲשֶׁר הַמּוֹכֵר רָאָה אֶת הָרַב עִם בְּגָדָיו הַמָּסָרְתִּיִּים, הוּא לִגְלֵג עָלָיו וְאָמַר לוֹ: "אִם אַתָּה יוֹדֵעַ לְנַגֵּן עַל כְּלִי זֶה - תְּקַבֵּל אֶת הַכְּלִי בְּחִנָּם". הָרַב לֹא חָשׁ עַל כְּבוֹדוֹ. הוּא נִגַּשׁ לָאוֹרְגָּנִית וְנִגֵּן עַל הַכְּלִי בִּבְקִיאוּת מֻפְלָאָה. הָאִישׁ הִשְׁתּוֹמֵם. לְאַחַר מִכֵּן בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הָרַב וְאַף רָצָה לָתֵת לוֹ אֶת הַכְּלִי בְּחִנָּם כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ. כַּמּוּבָן שֶׁרַבֵּנוּ סֵרֵב לְקַבֵּל דְּבַר מָה לְלֹא תַּשְׁלוּם וְלָכֵן שָׁאַל לַמְּחִיר וְשִׁלֵּם לוֹ אֶת מְלוֹא כַּסְפּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הִזְהִיר אוֹתוֹ כִּי מִכָּאן וּלְהַבָּא יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִלְעֹג עַל אַף יְהוּדִי.

הַחֹמֶר בַּאֲדִיבוּת מְכוֹן מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים