מראי מקומות
בס"א: ר"ח כולל את כל החודש, כראש שכולל את כל האברים. ראה לקו"ש ח"ב עמ' 490. ובהרחבה - בעטרת ראש שער ר"ה בתחילתו.
בס"ג: ל"ו - הגימטריה ד"אלה" - מורה על גילוי. ראה לקו"ת פקודי ד, ג.
בס"ד: שלימות הגאולה היא ע"ד השלימות ב"נתמלא דיסקוס של לבנה", "קיימא סיהרא באשלמותא". כאן כולל ב' הלשונות יחד, אמנם בשיחת ר"ח כסלו תשל"א מבאר ש"קיימא סיהרא באשלמותא" הוא למעלה מ"נתמלא דיסקוס של לבנה". ועד"ז בד"מ ש"פ וישלח תשנ"ב הערה 27 ובהנסמן שם. ועפ"ז מתחזקת השאלה שבשיחה.
בס"ה: מעלת תינוק על גדול שבישראל, ועכ"ז גם עבודת התינוק שייכת אצל הגדול. ראה שיחת ש"פ בלק תשמ"א ס"ע-ע"ה. וראה גם בענין מעלת התינוק בנוגע להכרזה "משיח נאו" בשיחת ש"פ צו תשמ"ה (התוועדויות ח"ג עמ' 1648).
שם: גם "עצמות" הוא תואר כביכול. ראה ד"ה "אתם נצבים" תשמ"ח.
בס"ו: גם במס"נ אצל גדול בישראל נרגש שיש לו מציאות. בביאור מה שגם הביטול סוכ"ס הרי הוא מצד מציאות האדם - ראה סה"מ מלוקט ח"ד ע' רפ"ה. ועוד.
בס"ז ואילך: גילוי עצם הנשמה. בביאור מעלת היחידה על שאר הדרגות שבנשמה - ראה קונטרס ענינה של תורת החסידות ס"ה, וש"נ בהערה 37. והדיוק שגם היחידה היא רק מהשמות שנקראו "לה", לנשמה - ראה סה"מ תרנ"א ע' לט. סה"מ תרס"ט ע' יד. סה"מ תרצ"ו ס"ע 56. וש"נ. ער"ה תשנ"ב ס"ו. ועוד.
ובד"ה בלילה ההוא תשי"ט מבאר כנ"ל באריכות, ומוסיף שעצם הנשמה ענינו ההכרה בעצם האלוקות, אך בזמן הגלות הוא בהעלם ובשינה; וע"י העבודה דמס"נ מתעלה מהשינה והעלם.
ובד"ה ואתה תצוה תשמ"א (סה"מ מלוקט ו' עמ' קלד ואילך) מבאר יותר מזה, שגילוי עצם הנשמה הוא בכך שיהודי "כתית" על כך שנמצאים בגלות, ורוצה גילוי אלוקות.
בס"ח: "מודה אני" - ביטול והודאה לקב"ה. בביאור ענין זה באריכות ראה קונטרס ענינה של תורת החסידות (י"ט כסלו תשכ"ו) ס"ט ואילך.
שם: הענין דגילוי עצם הנשמה מודגש בהמעמד ומצב דניעור משינתו. ראה גם בשיחת ויקהל תשנ"ב (בלתי מוגה) ס"י ואילך.
שם: ברכת אלקי נשמה - "אתה בראתה" כו' - קאי על פרטי דרגות הנשמה. ראה לקו"ת דברים בתחילתו.
בס"ט: מעלת מולד הלבנה על מילוי ושלימות הלבנה. ראה לקו"ש חל"ד שיחת ט"ו באב (ע' 48-50) בביאור מעלת מיעוט הלבנה על שלימות הלבנה. ולכאורה שניהם עולים בקנה אחד.
בס"י: משיח הוא לא רק יחידה הכללית אלא גם העצם שלמעלה מיחידה. ראה ד"ה משה קיבל תורה תשד"מ. ער"ה תשנ"ב ס"ו.
בסי"א: עיקר החידוש דביאת משיח הוא התגלות מציאותו. ראה הדרן על הרמב"ם תשמ"ו סי"ב ובהערות שם.
בסי"ב: שעצם הנשמה "גם ובעיקר בענינים פשוטים כמו נתינת צרכיו הגשמיים". ראה ד"ה ואתה תצוה הנ"ל (סה"מ מלוקט ו' עמ' קלז) שע"י גילוי עצם הנשמה מתגלה שאחדותם של ישראל היא גם בענינים השייכים לגוף.
בסי"ג: ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה יחי אדוני כו', נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח, שזהו"ע התגלות מציאותו. ראה לקו"ש חכ"ה שיחה לפר' חיי שרה ג' שמבאר מדוע נצחיות המלוכה מתבטאת דווקא ע"י המלכת שלמה. ובלקו"ש ח"ל עמ' 97 מוסיף בזה, ע"ש. וראה בהדרן על הרמב"ם תשמ"ו שם הע' 37.
