ׁמְאוֹרֵי הָאֵש

סיפורי מופת והנהגות קודש מגדולי ומאורי הדור שליט"א

מזקני הדור ורבניו הוא הגאון הגדול רבי מסעוד בן שמעון שליט"א (נולד י"ד כסלו תש"ה) - מרא דאתרא בני ברק, ראש ישיבת 'אור התלמוד' ומח"ס 'מנחה טהורה', 'נתיבי האור', 'שבחו גאולים', 'שביתה הניכרת' ו'שומרי משפט' ]בנו של הצדיק הקדוש רבי מנצור זי"ע - מחכמי ישיבת 'פורת יוסף' ובעל 'שמן המאור', ואחיהם של חכם נסים שליט"א - ראב"ד תל אביב מלפנים, ולהבחל"ח הג"ר שלמה זצ"ל - חבר בית הדין הגדול[, הידוע בגדלותו התורנית בלימוד ובפסיקה מחד גיסא, ומאידך בפשטות הליכותיו וענוותנותו.

נביא כאן מדבריו בהספד שנשא לפני 42 שנה (ומובא בקונטרס "אשרי תמימי דרך"), בשבוע פרשת "תולדות": עשיו כאשר חזר מן השדה והוא עייף, חז״ל אומרים שבאותו יום נפטר אברהם אבינו, "נשיא אלקים אתה בתוכנו", כל כלל ישראל, כל האומות שהיו אז, כולם בוכים ומבכים את אברהם. אחד ויחיד שלא מעניין אותו מאברהם זה היה עשיו, ובאותו יום עבר 5 עבירות חמורות כפי שחז״ל אומרים, "ויאמר עשיו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה", בן כמה אז היה עשיו שהוא אומר "הנה אנכי הולך למות", בן תשעים? בן מאה שנה? לפי החשבון של חז״ל הוא היה בסה״כ בחור בן 15 שנה, שהרי "יצחק בן ששים שנה בלדת אותם", בן כמה היה אברהם אבינו כשהוליד את יצחק - בן מאה. מתי נפטר אברהם אבינו, באיזה גיל? בן מאה שבעים וחמש שנה, ובאותו יום שנפטר אברהם אבינו - היה בגיל 175, עשיו היה בגיל 15, באותו יום עשיו אומר "הנה אנכי הולך למות", איך אפשר להבין דבר כזה? בחור צעיר בן 15, כבר מדבר על המיתה? וחז״ל הסבירו באמת שהיה עייף מאד מכל מה שקרה לו באותו יום, מעבירות וממלחמות ושפיכות דמים מה שעשה באותו יום, כפי שכתוב הרבה במדרשים, והרגיש את עצמו בחולשה כזאת נוראה עד שהוא ביטא את זה בביטוי כזה. אבל עדיין צריך ביאור דברי חז״ל - בגלל שעשיו מתבטא בביטוי כזה שהרגיש את עצמו בחולשה, התורה גם צריכה לכתוב מילים כאלו? הביטוי הזה הוא מליצי הוא לא היה אמיתי, הוא בחור בן 15 וגבור כמו עשיו, התורה בכלל לא מתבטאת באותם הבטויים שלו. אם זה לא לימוד מוסר בשבילנו - התורה לא תכתוב את זה, ברור שיש כאן משהו בשבילנו.

אומר האלשיך הקדוש דבר נפלא מאד: האדם, עובר יום ועוד יום ועוד יום ובאמת מתקרב אל המיתה שלו מיום שנולד, עבר יום אחד מימי חייו - הוא מתקרב יותר למיתה מיום שלפניו, אלא השאלה היא מה בן אדם עושה בחיים? "צדיקים במיתתם קרויים חיים" - כשאדם עוסק בימי חייו כל יום ויום בתורה ובמצוות, הוא יודע שהחיים בעוה״ז הם הבל וריק תוהו ובוהו, מה יש בעוה״ז? אם אדם מכין את עצמו לחיי העוה״ב - אף פעם הוא לא יאמר "הנה אנכי הולך למות", כי כל יום ויום הוא מתקרב אל החיים האמיתיים, הוא הולך לחיות! כל יום שהוסיף לו עוד תורה ועוד מצוות הרי שבנה לו כאן את החיים האמיתיים שלו, אנחנו 'עושים חיים' פשוטו כמשמעו. לא מה שמדברים ברחובות 'עושים חיים' - מה שמדברים ברחובות זה 'עושים מיתה', הולכים ומתקרבים יותר ח״ו אל הגהינם, זה נקרא עושים חיים? כשאנחנו הולכים ובונים את חיי העוה״ב שלנו, את הגן-עדן בהכנה לתורה ולמצוות זה "הנה אנכי הולך לחיות", אנחנו אומרים. אבל עשיו שלא רצה שום דבר מעניני עוה״ב, מה הוא אומר? "הולך למות". תיגש היום לאנשים שרחוקים מהתורה ומצוות, תתחיל לדבר אתם - מה הם עונים לך? פעם היה עוד וויכוחים פילוסופיים, היה באמת מה להתווכח, היום שום דבר, היום רק מדברים 'תעזוב אותי גן עדן, תעזוב אותי עוה״ב, תן לי לחיות' , זה התשובה של בני אדם היום - איי, המלה הזאת 'לחיות' - אנחנו יודעים מה זה 'חיים!'

צילום: דודי קטן