מבחן 242 פרשת ויצא

סימן תמ"ח סעיפים ג' ד'

חמץ שלא ישראל שהיה אנוס מלבערו, האם הוא מותר לאחר הפסח? א' מותר באכילה ובהנאה. ב' אסור באכילה ומותר בהנאה. ג' אסור באכילה ובהנאה.

האם אפשר להקנות את החמץ ע"י שליח של הישראל המוכר או של הנכרי הקונה? א' כן. ב' שליח ישראל של מוכר ישראל מועיל, אבל נכרי לא יכול להיות לא שליח ולא משלח. ג' ישראל יכול להיות שליח בין של הישראל המוכר בין של הנכרי הקונה, אבל נכרי לא.

המוכר לנכרי חמץ ונתן לו מקצת הדמים והשאר זקף במלוה ואינו רוצה לשלם לו את השאר, האם מותר לתובעו בדיניהם? א' אסור. ב' מותר לתבוע שישלם לו, אבל לא יתן את החמץ עצמו לתשלומין. ג' מותר לתבוע שישלם לו או שיתן לו את החמץ בתורת תשלומין.

האם מכירת חמץ לנכרי בקנין כסף בלבד מועילה? א' כן. ב' לכתחילה צריך גם משיכה, ובדיעבד מותר לאחר הפסח. ג' גם בדיעבד אסור לאחר הפסח.

הנותן חמץ לנכרי במתנה על מנת להחזיר לאחר הפסח, האם זה נחשב שאין החמץ ברשותו? א' כן. ב' לא, ולענין דיעבד מחלוקת. ג' מחלוקת.

ישראל שקנה חמץ מהנכרי לפני פסח ונתן לו כסף ולא משך, מה דינו לאחר הפסח? א' אסור. ב' מותר לכתחילה אפילו אם מנהג הסוחרים לקנות בכסף לבד. ג' מותר, ואם מנהג הסוחרים לקנות בכסף לבד אסור.

האם מותר למכור חמץ לנכרי לפני פסח כשיודע שיקנהו בחזרה אחרי פסח, לדעת המשנה ברורה? א' אם אומר שאולי יקנה אחרי פסח מותר, ואם מבטיחו שיקנה אסור. ב' גם אם מבטיחו שיקנה ויתן לו רווח מותר, אבל בתנאי שיקנה ממנו אסור. ג' מותר אפילו למכור בתנאי שתחול המכירה אם יקנה ממנו בחזרה אחרי פסח, ובלבד שיקיים התנאי.