מתי אין מקום להשתוללותו של עשו?
...כאשר יהודי פשוט לומד אודות עשו, יודע הוא שהנהגתו היתה באופן בלתי־רצוי כו'.
...ועפי"ז — כאשר יהודי פשוט עולה לתורה בפ' תולדות, ומברך "ברכת התורה", ואח"כ מספרים לו [מכיון שהוא בעצמו "לא ידע מאי קאמר"] שקראו בתורה אודות עשו, נשאלת אצלו השאלה: היתכן לברך ברכה על ענין הקשור עם "עשו" — הרי הוא יודע אודות הנהגתו של עשו באופן בלתי־רצוי!?
הנה על זה אומרים לו — שכל זה שייך רק כאשר מדובר אודות מציאותו של עשו כפי שהוא בעולם, משא"כ כאשר מדובר אודות עשו כפי שהוא מופיע בפרשה בתורה, "האמורים בפרשה" — איזה תפיסת מקום יש להשתוללותו של עשו בעולם ("דָאס ווָאס עשו ווילדעוועט אין וועלט") לגבי העובדה שעי"ז ניתוספה פרשה בתורה...!
ולכן, כאשר עולה לתורה בפרשה שבה מדובר אודות עשו — מברך הוא "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו", שזוהי אותה הברכה שמברך על הקריאה בתורה ב"עשרת הדברות"!... ומכיון שלא יתכן שנוסח הברכה על הטובה יהי' שוה לנוסח הברכה על ענין בלתי־רצוי [שהרי נוסף לזה שענין כזה הוא היפך ההלכה, הרי זה גם היפך השכל הפשוט] — בהכרח לומר שגם הקריאה בתורה אודות עשו היא דבר טוב, בדוגמת הקריאה בתורה בעשה"ד, וכאמור — כאשר מדובר אודות הוספת פרשה בתורה, אין תפיסת מקום להשתוללותו של עשו בעולם!
(ש"פ מטו"מ תשמ"ג)
