מוסרי הפלא יועץ

מוסרי הפלא יועץ

אָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח"א, רכז) דִּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְבָרֵךְ לַחֲבֵרוֹ אוֹ לִבְנוֹ וְכַיּוֹצֵא, צָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִי לֹא מְבָרֵךְ תְּחִלָּה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אִנּוּן בִּרְכָן לָא אִתְקַיָּמוּ. וְכֵן הָיָה מִנְהַג הָרַב מוֹהֲרִ"י חָזָק זַ"ל דִּכְשֶׁבָּא אֵלָיו אָדָם אֶחָד לְבָרְכוֹ, מֵשִׂים יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאַחַר־כָּךְ מְבָרְכוֹ לָאִישׁ הַהוּא אוֹ לַנַּעַר וְכַיּוֹצֵא. כֵּן כָּתַב מוֹהֲרִי"א זַ"ל בְּסֵפֶר "דְּבַשׁ לְפִי" (מערכת הבי"ת אות ט), עַיֵּן שָׁם.

וְכֵן אֲנִי נוֹהֵג לְבָרֵךְ אֶת בָּנַי וְאֶת כָּל הַמְבַקֵּשׁ בִּרְכָתִי אֲנִי מַנִּיחַ יָדִי עַל רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר: יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהוּא בְּרַחֲמָיו יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ וִיתַקְנְךָ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו, וְתִהְיֶה שָׁלֵם בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת וּבְכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת, וְלֹא תֵצֵא תַּקָּלָה מִתַּחַת יָדְךָ וְלֹא שׁוּם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן, וְלֹא יִתְגַּלְגֵּל חוֹבָה עַל יָדְךָ, וְתִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם, וְלֹא יַטְרִידְךָ שׁוּם דָּבָר מֵעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו, כד-כז). יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ (משלי כג, כה). יְשִׂימְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה (בראשית מח, כ).

חֶסֶד לַאֲלָפִים - הֲלָכָה וּמוּסָר

כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת נוֹהֵג בֶּאֱמוּנָה עִם יִשְׂרָאֵל, כָּךְ צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הַנָּכְרִי. וְאִם טָעָה הַנָּכְרִי מֵעַצְמוֹ, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא אִם יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁלֹּא יֵדַע אַחַר כָּךְ וְיִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדוֹ. וְדַוְקָא טָעוּת הַגּוֹי שֶׁטָּעָה מֵעַצְמוֹ הוּא דְּשָׁרֵי, אֲבָל אָסוּר לְהַטְעוֹתוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן גֵּזֶל הַגּוֹי דְּאָסוּר מִדִּין תּוֹרָה, וְנוֹסָף גַּם הוּא עַל גֵּזֶל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּלְוֶה עִמּוֹ אִסּוּר חִלּוּל ה', שֶׁקּוֹרֵא תִּגָּר וְנוֹתֵן דֹּפִי בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וּמְבַזֶּה תּוֹרַת מֹשֶׁה.

וַאֲפִלּוּ טָעוּת הַגּוֹי דְּשָׁרֵי, אִם יֵשׁ קִדּוּשׁ ה' אִם יַחֲזִירֶנּוּ, מִצְוָה קָא עָבֵיד לְהַחֲזִיר, וַה' יְשַׁלֵּם פָּעֳלוֹ. וְהַגּוֹנֵב אוֹ הַגּוֹזֵל אֶת הַגּוֹי, הַשַּׂר שֶׁל מַעְלָה מְעַכֵּב הַשֶּׁפַע קָדוֹשׁ שֶׁהָיָה רָאוּי לָבֹא לְיִשְׂרָאֵל, נִמְצָא כִּי נַפְשׁוֹ הוּא חוֹבֵל.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ מט.): הֵן שֶׁלְּךָ צֶדֶק, וְלָאו שֶׁלְּךָ צֶדֶק. וְכָל הַמְשַׁקֵּר, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, יב): "וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ", וּכְתִיב (ירמיה י, טו): "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים". וְכֵן עֹנֶשׁ שֶׁל בַּדַּאי, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹמֵר אֱמֶת אֵין מַאֲמִינִין לוֹ.

וְאָסוּר לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת וּפִתּוּי, וְלֹא יְסַפֵּר אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, אֶלָּא תּוֹכוֹ כְּפִיו. וְאָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת וַאֲפִלּוּ דַּעַת הַנָּכְרִים. וְאוֹתָם שֶׁמְּחָרְפִים אֶת הַנָּכְרִי וּמְהַפְּכִים אֶת הַבְּרָכָה לִקְלָלָה בְּאֹפֶן שֶׁיְּהֵא סָבוּר הַנָּכְרִי שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתוֹ וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ, חוֹטְאִים הֵם, כִּי אֵין לְךָ גְּנֵבַת דַּעַת גָּדוֹל מִזֶּה.