פרשת תולדות

רבקה נישאה ליצחק כשהיה בן 40, ורק אחרי 20 שנה נולדו להם יעקב ועשיו, פרשת תולדות מדברת בעיקר על מעשי יעקב ועשיו, כאשר כבר לפני לידתם הם התרוצצו בקרבה של רבקה, ואח"כ עשיו היה איש ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים, עשיו מכר את הבכורה ליעקב, ויעקב לקח את הברכה שיצחק רצה לברך את עשיו, ובעקבות כך נאלץ לברוח לחרן בהיותו בן ס"ג (אז מת ישמעאל ונשא עשיו את מחלת בתו, שאביה קידשה ונביות אחיה השיאה).

כמו כן מסופר בפרשה על הליכת יצחק לגרר בעקבות הרעב ומה שאירע לו שם ובבאר שבע.

כפי המבואר בסדר עולם יעקב שימש את אברהם אבינו ט"ו שנה, ואת שם נ' שנה, ושם שימש את מתושלח צ"ח שנה, ומתושלח שימש את אדם הראשון רמ"ג שנה.

לידת יעקב ועשיו- יצחק התפלל לנוכח אשתו, מפני שרבקה היתה עקרה, רבקה הרתה, הבנים התרוצצו בקרבה, ונאמר לרבקה "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו, ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר", רבקה ילדה תאומים בגיל 60, הראשון היה אדמוני ושעיר וקראו לו עשיו, והשני אחז בעקב עשיו וקראו שמו יעקב.

יעקב ועשיו- עשיו היה איש ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים, יצחק אהב את עשיו ורבקה אהבה את יעקב, עשיו נשא מבנות כנען והיה מהם מורת רוח ליצחק ולרבקה.

מכירת הבכורה- עשיו מכר את הבכורה ליעקב בשבועה, בתמורה לנזיד עדשים, ועשיו בז לבכורה.

יצחק בגרר- היה רעב בארץ, הקב"ה נגלה ליצחק ואמר לו שלא ירד למצרים, ושיתן לו ולזרעו את הארץ כפי שנשבע לאברהם, וירבה את זרעו, וכל גויי הארץ יתברכו בזרעו. יצחק הלך לגרר ואמר שרבקה היא אחותו, אבימלך ראה את יצחק מצחק את רבקה אשתו ושאל את יצחק למה אמר שהיא אחותו, יצחק אמר שפחד שיהרגוהו, אבימלך מזהיר מלפגוע ביצחק ובאשתו, יצחק העשיר מאד ואבימלך שלחו משם, יצחק הלך וחפר את הבארות שחפר אביו, רבו איתו על הבאר הראשונה והשניה ורק בשלישית לא רבו איתו.

יצחק בבאר שבע- יצחק הלך לבאר שבע, הקב"ה נגלה אליו ואמר לו שלא ירא, והוא יברכו וירבה את זרעו, יצחק בנה מזבח לד', אבימלך בא לכרות ברית עם יצחק מאחר שראה שד' עמו, עבדי יצחק חפרו באר ומצאו מים.

ברכת יצחק- יצחק הזקין ועיניו כהו, הוא קרא לעשיו ואמר לו שיצוד ציד ויכין לו מטעמים ויברכו לפני מותו, רבקה קראה ליעקב ואמרה לו שיקח מן הצאן שני גדיים והיא תעשה מהם מטעמים לאביו כדי שיברכו, רבקה הלבישה ליעקב את בגדי עשיו, יעקב בא לאביו ואמר לו "אנוכי עשיו בכורך" וכי הביא את המטעמים שביקש כדי שיברכו, יצחק מישש את יעקב לראות אם הוא אכן עשיו, ולאחר שאכל ושתה בירכו בשפע גשמי ושישלוט על העמים ויהיה גביר לאחיו.

ברכת עשיו- מיד כשיעקב יצא מיצחק עשיו הגיע, אביו שאלו מי הוא ועשיו גילה שיעקב קיבל את הברכות וצעק וביקש גם הוא ברכה, יצחק אמר שיעקב כבר לקח לו את הבכורה, עשיו ביקש שיברכו ג"כ ובכה, יצחק בירכו שיהיה מושבו משמני הארץ ומטל השמים, ושיעבוד את אחיו ואם אחיו יחטא יפרוק את עולו.

בריחת יעקב מפני עשיו- עשיו רצה להרוג את יעקב בגלל לקיחת הברכות, רבקה שמעה ושלחה את יעקב לחרן ללבן אחיה, ואמרה ליצחק שהיא רוצה שיעקב יקח אשה ממשפחתה, ויצחק שלח את יעקב לחרן לישא אשה, ובירכו שזרעו ירבה ויקבל את ברכת אברהם לקבל את הארץ.

עשיו ראה שנשיו שהן מבנות כנען רעות בעיני אביו, נשא את מחלת בת ישמעאל, אך לא גירש את שאר נשיו.

הפטרה

מאורעות התקופה- נבואה זו היא אחת מהנבואות האחרונות שנכתבו, והיא נאמרה לנביא מלאכי שהיה אחרון הנביאים (רמב"ם יסודי התורה ט' ב'), בתחילת ימי בית המקדש השני, לקראת סיום תקופת הנבואה. בתקופה זו היה מצבם הרוחני והגשמי של עם ישראל ירוד מאד, והנביאים הוכיחום על חטאיהם והחזירום בתשובה, ואז הוטב גם מצבם הגשמי. לדעת חכמים (מגילה ט"ו.) שמו היה מלאכי, וי"א שמלאכי זה עזרא, וי"א שמלאכי זה מרדכי.

ההפטרה- הקב"ה שלח את הנביא מלאכי לומר לישראל שהוא אוהב אותם, ולהוכיח אותם על כך שהם מקריבים במזבח קרבנות בעלי מומים, והזהיר את הכהנים שלא להקריב קרבנות אלו.

הפטרה זו פותחת בכך שהקב"ה אהב את יעקב ושנא את עשיו, והיא מעין הפרשה המדברת על יעקב ועשיו.