ר"ח כסלו - עצם הנשמה

ע"פ 'דבר מלכות' שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב

ראש חודש כסלו הוא יום חג לחסידי חב"ד. בשמחת תורה שנת תשל"ח (לפני 28 שנה) עבר הרבי מלך המשיח שליט"א אירוע רפואי בלבו הקדוש, ומאז הי' בחדרו. החסידים לא ראו את הרבי עד ליום הבהיר ראש חודש כסלו (חמשה שבועות) בו יצא אל קהל החסידים. שמחת החסידים היתה עצומה.

בשנת תשנ"ב אמר הרבי שיחה מיוחדת להסביר את ענינו של ראש חודש כסלו, ואת הקשר המאוד מיוחד של יום זה להתגלות מלך המשיח.

***

בראש חודש כסלו נולד הירח מחדש. וזה מזכיר לנו את מה שאומרים בקידוש לבנה על בני ישראל "שהם עתידים להתחדש כמותה" בגאולה הקרובה. בגלות עם ישראל עייף וחסר מנוחה, ובגאולה כולנו נתחדש ויתוקנו כל החסרונות שיש בנו.

לא מובן למה משווים אותנו למולד הירח (בראש חודש), כשהוא רק פס דק! ולא משווים אותנו לירח המלא והיפה בט"ו בחודש?

הקשר הכי חזק

לנשמה האלוקית של יהודי חמשה שמות: 'נפש' 'רוח' 'נשמה' 'חיה' ו'יחידה'. השמות הללו הם חמש דרכים להתקשר עם ה'. כשהיהודי מקיים מצוות בגופו, מתגלית ה'נפש', כשהוא אוהב את ה' בלבו זו 'רוח', וכשלומדים תורת ה' עם הראש והשכל זוהי המדרגה שנקראת 'נשמה'. וכן הלאה.

ויש מה שנקרא 'עצם הנשמה'. הכוונה היא פשוט לאדם כמו שהוא, שהוא חי בכלל. וזה הקשר הכי חזק שיש בינינו לבין ה', שגם כאשר איש סתם דואג לעצמו, אוכל, שותה, ישן ומשחק, ה' מסתכל ואוהב אותו ככה. כי עצם החיים שלנו מגיעים מה' בכבודו ובעצמו.

ל'עצם הנשמה', כחות בלתי מוגבלים. הם מתגלים רק כאשר סכנה מרחפת על חיי האדם, מתגלים בו פתאום כחות על אנושיים של 'עצם הנשמה', והוא עושה הכל כדי להנצל. גם בשעת שמחה גדולה ביותר האדם מתנהג בצורה בלתי רגילה לחלוטין, ומסוגל לעשות דברים שכלל לא ציפו ממנו.

אבל בדרך כלל בחיי היום יום אנחנו לא משתמשים בכחות של 'עצם הנשמה'. רוב הדברים שאנו עושים קשורים ל'נפש' או ל'נשמה' סתם, לימוד תורה וקיום מצוות בצורה הרגילה. בלימוד ובתפילה איננו פוגשים את 'עצם הנשמה'.

כשאדם מתעורר, עוד לפני שמתחיל לחשוב, עוד לפני שאומר 'מודה אני', כשעדיין אין לו בראש כלום, רק הוא עצמו, על אותו רגע בבוקר אומר הרבי "ניעור עצמות ומהות שבו". 'עצמות ומהות' זה ה' בכבודו ובעצמו, וכשמתעוררים – כביכול ה' בעצמו מתגלה.

אבל זה רק בבוקר. עוד רגע כבר נצא מהמיטה ונצטרך ללכת להתפלל וללמוד, ומי שצריך ילך אפילו לעבוד, ואז נשכח את 'עצם הנשמה' שפגשנו בבוקר.

על זה אומר הרבי, שכל היום צריך להיות חדור בגילוי של 'עצם הנשמה'.

משיח – מרכז החיים

חז"ל אומרים 'כל ימי חייך להביא לימות המשיח'. ומסביר הרבי:

'כל ימי חייך' משמע בכל רגע ורגע שהאדם חי, הן ביום והן בלילה, הן ער והן ישן. כל ימי חייך להביא לימות המשיח פירושו שהחיות שלו בכל רגע ורגע היא בהבאת ימות המשיח, כלומר, לא רק בשעה שחושב ומדבר ועושה פעולות להבאת המשיח, אלא עצם חיותו הוא להביא לימות המשיח.

בבוקר מתגלה עצם הנשמה. עצם הנשמה הוא מקור החיים של היהודי, הדרגה הכי קדושה, בחינת משיח שיש בכל יהודי. בבוקר מקבל היהודי כחות כדי שהחיים שלו יהיו חיים של משיח.

מה זאת אומרת חיים של משיח?

אדם נורמלי אוהב לחיות, בשביל לדאוג לעצמו יש לו את כל החשק והחיות שבעולם. הרבי תובע מאיתנו לדעת שהחיים שלנו הם משיח, ולשם כך עלינו להיות עם כל החיות שבעולם.

גם אחרי הבוקר כשנלך לעשות אלף דברים אחרים, להתפלל, לאכול או לרקוד, הכל הכל יהי' סביב המשיח. זה נקרא שעצם הנשמה מתגלה במשך כל היום. אנחנו לא סתם אוכלים ושותים, אלא אוכלים וחושבים על משיח, שותים וחושבים על משיח.

הירח הקטן והמשיח הגדול

הירח הגדול והמאיר – מסמל יהודי הלומד תורה ועושה מעשים טובים. הירח הקטן שנולד מחדש – מסמל יהודי שמתעורר בבוקר. הוא עוד לא עשה היום מעשים טובים, אבל כפי שכבר למדנו, זה הדבר הכי גדול, לפנינו עומד יהודי 'עצם הנשמה' בנו של ה' יתברך.

הירח גם רומז למשיח. הירח הגדול והמאיר – רמז למשיח אחרי שעשה את תפקידו, הוציא את ישראל מהגלות ובנה את בית המקדש.

הירח הקטן של ראש חודש שאינו מאיר עדין, אבל אפשר כבר לזהות את הירח – הוא רומז למשיח במצב שלו היום בתחילת התגלותו, כשאנו עדיין נמצאים בגלות, אבל יכולים כבר להכיר ולזהות את מלך המשיח. וזה הגילוי הכי גדול של ימות המשיח, הגילוי של מלך המשיח בכבודו ובעצמו.

בראש חודש כסלו כשהירח נולד מחדש הוא זמן מסוגל להתגלות המושלמת של מלך המשיח.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!