שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת בְּרֶסְלֶב לְהַמְתִּין יוֹם לִפְנֵי שֶׁמַּעֲנִישִׁים יֶלֶד?

שְאֵלָה:

לִכְבֹוד רֹאׁש הַּיְׁשִיבָה שְלִיטָ"א,

רָצִיתִי לְהֹודֹות מְאֹד עַל הַׁשִיעּורִים לַּמְלַּמְדִים, זֶה נֹותֵן לִי הַרְּבֵה מְאֹד חִיזּוק, ובִמְיֻחָד מַה שֶרֹאׁש הַּיְׁשִיבָה שְלִיטָ"א דִּבֵר לְאַחֲרֹונָה הַרְּבֵה עַל הָעִנְיָן שֶא לְהַעֲנִיׁש יֶלֶד מִּיַד, מַּמָׁש נִהְיֵיתִי מְלַּמֵד חָדׁש בָעִנְיָן הַּזֶה, אֲנִי כֹותֵב הַּכֹל בַּמַחְּבֶרֶת שֶּלִי, וַאֲנִי א מַעֲנִיׁש, וְזֶה גֹורֵם שֶּכִמְעַט א יֹוצֵא לְהַעֲנִיׁש בַּכִּתָה, וְנִהְיָתָה אֲוִירָה הַרְּבֵה יֹותֵר רְגּועָה, נְעִימָה, וׂשְמֵחָה בַּכִּתָה.

אֶׂשְמַח אִם רֹאׁש הַּיְׁשִיבָה שְלִיטָ"א יַבְהִיר לִי יֹותֵר אֶת הָעִנְיָן, כִי הֵבַנְּתִי שֶּכָ יֹוצֵא שֶּבִכְלָל א יִצְטָרְכּו לְהַעֲנִיׁש, כִי רֹאׁש הַּיְׁשִיבָה שְלִיטָ"א אָמַר, שֶּקֹדֶם יִדְחּו אֶת הָעֹנֶׁש לְמָחָר, ומָחָר הֲרֵי כְבָר א יִצְטָרְכּו לְהַעֲנִיׁש, וְאָכֵן יֹוצֵא שֶאֲנִי עֹוׂשֶה כָ, הַאִם זֶה נָכֹון? אֹו שֶאֲנִי כֵן צָרִי לִׁשְקֹול לְמָחֳרַת בְיִּׁשּוב הַּדַעַת וְלִרְאֹות אִם כֵן צְרִיכִים לְהַעֲנִיׁש?

יִיׁשַר כֹח

תְׁשּובָה :

בְעֶזְרַת ה' יִתְּבָרַ

יֹום ב' פָרָׁשַת חַּיֵי שָרָה, כ"ב מַרְחֶׁשְוָן, שְנַת ה'תשפ"ז

לִכְבֹוד ... נֵרֹו יָאִיר

טֹוב מְאֹד אַּתָה עֹוׂשֶה וְכָ תַמְׁשִי לַעֲׂשֹות, יֹותֵר אַל תַעֲנִיׁש מִּיַד כְׁשֶאַּתָה שֹומֵעַ שֶּתַלְמִיד עָׂשָה מַּׁשֶהּו, וְאַּתָה מִתְלַהֵט ומִתְרַּגֵז, "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹור זָעַם" (יְׁשַעְיָ' כו, כ), תַמְּתִין עַד שֶּתֵרָגַע, וְרַק אַחַר כָ תַעֲנִיׁש בְיִּׁשּוב הַּדַעַת.

א מְדֻּבָר עַל לְחַּזֵק יְלָדִים לְהִתְּפַּלֵל וְלִלְמֹוד, אֹו כְׁשֶּיֶלֶד מַפְרִיעַ, הּוא א נֹותֵן לַמְלַּמֵד לְדַּבֵר; אֲזַי כֵן צְרִיכִים לִרְאֹות מַה אֶפְׁשָר לַעֲׂשֹות כְדֵי לַעֲצֹר אֶת זֶה וְלִרְאֹות שֶהַּכִּתָה תּוכַל לְהַמְׁשִי הָלְאָה, מְדֻּבָר עַל לָתֵת עֹונֶׁש עַל מַּׁשֶהּו שֶּכְבָר נַעֲׂשָה, אֵין הִּגָיֹון לַעֲׂשֹות אֶת זֶה כְׁשֶעֲדַיִן כֹועֲסִים, זֶה עָלּול לִהְיֹות סַּכָנָה; צְרִיכִים לְהַמְּתִין שֶּיַעֲבֹר זְמַן עַד שֶּמְקַּבְלִים יִּׁשּוב הַּדַעַת.

בְעִיקָר צְרִיכָה לִהְיֹות הַּגִיׁשָה לִילָדִים בִלְׁשַּבֵחַ ולְפָאֵר אֹותָם, רַּבֵנּו זַ"ל אֹומֵר (לִּקּוטֵי מֹוהֲרַ"ן חֵלֶק א, סִימָן רב), לִילָדִים יֵׁש מְעַט שֵכֶל, אָז צְרִיכִים לָתֵת לָהֶם הַרְּבֵה כָבֹוד.

כְמֹו כֵן צְרִיכִים לְתַגְמֵל יְלָדִים, לְׁשַחֵד ולְפַּיֵס אֹותָם שֶּיִרְצּו לִלְמֹוד ולְהִתְּפַּלֵל. מָצִינּו, חֲכָמֵינּו הַּקְדֹוׁשִים מְסַּפְרִים (תַעֲנִית כד.) הָיְתָה בַּצֹרֶת, תְקּופָה אֲרֻּכָה א יָרְדּו גְׁשָמִים, וַחֲכָמֵינּו גָזְרּו תַעֲנִית, עָׂשּו עֲצֶרֶת תְפִּלָה, וִיהּודִי פָׁשּוט נִּגַׁש אֶל הָעַּמּוד ומִּיַד כְׁשֶהּוא אָמַר: "מַּׁשִיב הָרּוחַ, ומֹורִיד הַּגֶׁשֶם" – הִתְחִיל לָרֶדֶת גֶׁשֶם חָזָק, שָאֲלּו אֹותֹו: "מַה הֵם מַעֲׂשֶי הַּטֹובִים שֶאַּתָה עֹוׂשֶה?" הּוא עָנָה: "אֲנִי מְלַּמֵד, אֲנִי מְלַּמֵד תֹורָה לְיַלְדֵי יִׂשְרָאֵל, וַאֲנִי א מַפְלֶה בֵין יֶלֶד שֶאָבִיו מְׁשַּלֵם לִי עֲבּור הַּלִּמּוד, לְבֵין יֶלֶד שֶאָבִיו א מְׁשּלֵם; עֹוד מִנְהָג יֵׁש לִי, כְׁשֶאֲנִי רֹואֶה יֶלֶד שֶא רֹוצֶה לִלְמֹד אֲנִי מְׁשַחֵד אֹותֹו, יֵׁש לִי בְבֵיתִי אַקְוַרְיּום עִם דָגִים וַאֲנִי מְׁשַכְנֵעַ אֹותֹו שֶאִם הּוא יִלְמַד אַרְאֶה לֹו אֶת הַּדָגִים, עַד שֶהּוא מַתְחִיל לִלְמֹד"; רֹואִים מִּזֶה שֶהַרְּבֵה פְעָמִים צְרִיכִים לְׁשַחֵד אֶת הַיְלָדִים עִם בַעֲלֵי חַּיִים וְכּו' כְדֵי שֶהֵם יִלְמְדּו בְהַתְמָדָה.

הַּׁשֵם יַעֲזֹר שֶּתַצְלִיחַ בְכָל הָעִנְיָנִים.