שאלות המצויות בעופות במטבח |
הזמנת עופות מחנות
וועדי כשרות
א. בערים שיש בהן תושבים יהודים, בדרך כלל אפשר להשיג בשר כשר למהדרין שנמצא תחת השגחה של כמה סוגי וועדי כשרות, בין טרי ובין קפוא, ורבים שואלים על איזה הכשר אפשר לסמוך, [וכמובן שלא נפרט כאן רשימת הכשרים שאפשר לסמוך עליהם], ועל כל אחד להתייעץ עם רבו בכדי לקבוע לו כללים איזה הכשר כדאי לו להכניס לביתו (ועי' מה שהארכנו בגליון 259 אודות רמת ההכשרים).
ב. ויראי שמים צריכים להשתדל תמיד לחפש את רמת הכשרות הכי טובה שיש במקום שנמצאים, ולא להתפשר ברמת הכשרות עקב הוצאות ממון, וכמו שלא מתפשרים בעניני רפואה, אלא מוציאים ממון הרבה כדי לקבל טיפול מהרופא הכי טוב.
ג. כל גוף הכשרות צריףהרבה סייעתא דשמיא כדי שיוכלו לספק בשר כשר למהדרין, הראויים ליראי ה' ולמדקדקים בהלכה, וכן כל אחד ואחד צריך להתפלל על זה, וכמו שאי' בירושלמי, עד שאתה מתפלל שיכנסו דברי תורה לתוך פיך התפלל שלא יכנסו מאכלות אסורות לתוך מעיך (תוס' כתובות ק''ד ע''ב ד''ה לא, לפי הגירסא של כמה מפרשים).
חנויות שמוכרים מכמה הכשרים
ד. יש חנויות וסופרמרקטים בא''י שמוכרים בשר ועוף טרי מכמה סוגי הכשרים, ולרוב אין על החנויות עצמן שום הכשר, ויתכן שיש ביניהם בשר בהכשר שיש מדקדקים לא לאכול, לכןצריכים לעמוד בחנות בשעה שהם מכינים את הבשר, לבדוק שמקבלים מההכשר שרוצים, שהרי בדרך כלל אין בחנויות אלו משגיח צמוד לבדוק שמקבלים את ההכשר שהזמינו.
ה. ולכן אין להזמין בטלפון בשר או עוף מחנויות אלו באופן שיש בהן הכשר שאינו רצוי, אלא אם כן קונים עוף שלם שמגיע עם חותמת או הולוגרמה על כל העוף, אבל אם מקבלים את העוף חתוך, הרי אין חותמת על כל חתיכה להעיד על כשרותה, ויש להקפיד על זה בפרט בחנויות שיש גויים שחותכים את הבשר או העוף, ואינם מבינים שום הבדל בין הכשר אחד לשני.
סכינים. אם כל ההכשרים הנמצאים בחנות הם ברמה שבדיעבד אפשר לסמוך עליהם, בדיעבד לא צריכים לחשוש לסכינים שמא משתמשים באותם סכינים לכל ההכשרים.
משלוח בשר מחנות ע''י גוי [עי' באריכות בגליונות 347-348 ]
ז. ישראל ששולח בשר לישראל ע''י גוי או ע''י ישראל חשוד, צריך שיהיה עלהבשר שני חותמות, מחשש שמא יחליפנו הגוי בבשר של איסור(שו''ע יו''ד סי' קי''ח ס''א), ואפילו במקום שרוב הטבחים הם ישראלים (ש''ך סק''א).
ח. הטעם שהחמירו בבשר [וכן בחתיכת דג, ויין], מפני שדמיהם יקרים ולכן חששו שמא יחליפנו הגוי בבשר איסור שהוא בזול (טור בשם רש''י), ועוד טעם, משום שבמאכלים אלו יש חשש איסור מן התורה (טור בשם הרשב''א).
ט. בדיעבד. יש שחילקו בין גוי לישראל חשוד, שאם נשלח ע''י גוי בדיעבד יש לסמוך אפילו כשיש עליו רק חותם אחד, אבל ע''י ישראל חשוד אסור אפילו בדיעבד כל שלא היה עליו ב' חותמות (רמ''א שם).
אבל דעת המחבר הוא שבין בגוי ובין בישראל חשוד אפילו בדיעבד צריכים ב' חותמות, וכך נוהגים אחינו בני ספרד (כף החיים סקכ''א).
דין הכלים. בשר שנשלח ע''י גוי בלי שום סימנים ובאופן האסור ונתבשל בכלים של ישראל, הקדירה אסורה וצריכה הכשרה (חלקת בנימין ביאורים ד''ה צורך עמ' ר''ג).
ו.
י.
יא. אינו נהנה מהחליפין. אם נשלח בשר ע''י גוי באופן שהגוי לא יהנה כלל להחליף אותו עם בשר אחר, אז הבשר מותר, ואפילו אם נתקלקל החותם (רמ''א שם ס''ב), אמנם הסכמת הרבה פוסקים היא שאין לסמוך על היתר זה לכתחילה (שו''ת לבושי מרדכי יו''ד תנינא סי' נ''ד, דרכי תשובה סקע''ה).
יב. מעבר לרבים. אם שלח ישראל בשר ביד גוי, והגוי עובר במקום שהוא מעבר לרבים דהיינו שבני אדם רבים מצויים בדרך שהוא עובר, כגון בתוך העיר (כף החיים), בדיעבד הבשר מותר משום שהגוי ירא להחליף שמא יראוהו אחד מעוברי הדרכים, אפילו גויים (ט''ז סק''י) ויתפס עליו כגנב, ומיהו לכתחילה לא יסמוך על זה ולא ישלח בלי חותם (שו''ע ס''ז) אפילו כשהוא דרך שכונת ישראל (שו''ת הרשב''א סי' תשס''א, כף החיים סקע''ט, דרכי תשובה סקנ''ט).
יג. מעבר לרבים במשאית או רכב. ההיתר הנ''ל במעבר לרבים לכאורה אינו מועיל אא''כ השליח הולך ברגל או באופניים [bike], אבל כשהוא נוסע ברכב או במשאית [truck], שיכול הגוי לעשות בפנים כל מה שרוצה בלי לחשוש שהעוברים יראוהו, מסתברא שאינו נכלל תוך היתר זה (חלקת בנימין סי' קי''ח ס''ז ביאורים ד''ה מותר).
יד. ויש שהתירו כשנוסע ברכב רגיל מאחר שאפשר לראות פנימה (מו''ר בשו''ת שבט הקהתי ח''ג סי' רכ''ח נשאר בצ''ע, ובח''ו סי' רפ''ו אות ז' נקט להיתר).
טו. אע''פ שאין סומכים על היתר מעבר לרבים לכתחילה, מ''מ אפשר לכתחילה לסמוך על חותם אחד או כשנסגר ע''י מפתח הנחשב כחותם אחד (שו''ת תשב''ץ סי' של''א, שו''ת מהרש''ג יו''ד סי' נ''ח).
טז. הזמנה מחנות. ולכן לפי כל הנ''ל, לכתחילה צריכים להקפיד שכשמזמינים בשר מחנות והחנות שולחת ע''י גוי או ישראל חשוד, צריכים לבקש מהחנות לסגור את הבשר בשקית עם שני סימנים, אמנם בדיעבד יש לסמוך על היתרים הנ''ל, כשאינו נהנה מחליפין (אות י''א), כשהוא עובר במקום רבים (אות י''ב), ואם השליח הוא עובד קבוע של החנות, יש בדיעבד לסמוך על כך שירא להחליף שמא יאבד עבודתו אם יתפסוהו שמחליף (שו''ת מנחת חן ח''א יו''ד סי' ז' אות ג').
יז. השאירו בשר ליד הדלת. לפעמים מקבלים משלוח של בשר או עופות מחנות, והשליח משאירו ליד הדלת אם לא קיבל מענה בדלת, ולפעמים נשאר שם זמן רב. אם נשלח לאחר שהזמין, ויש פתק קבלה בתוך השקית, והשקית סגורה עם קשר, ולא היתה שם זמן רב, יש להתיר בדיעבד, שהרי הגוי מירתת להחליף ליד דלת פרטית שמא יתפס עליו כגנב.
יח. חנות שקיבלה משלוח גדול של עופות על משטח ונשאר בחוץ, וכולם היו חתומות כדין עם חותמת, העופות כשרות, ואין שום שאלה הלכתית, אפילו בעיר של רוב גויים.
שאלות טריפות בעופות
יט. כשקונים עופות בהכשרים מהודרים, בדרך כלל המשגיחים בודקים את מיני הטריפות כבר במשחטה לאחר השחיטה, כגון מקום צומת הגידין, ריאות, דקין ועוד, ומ''מ לפעמים מוצאים איזה שאלה על העוף לענין טריפות גם אחרי שהגיע לבית, ונפרט דברים השכיחים ודיניהם.
נשבר עצם השוק [פּוּ לקע, leg ]
כ. הדין הוא שאם נשבר עצם השוקבחייהעוף, אם השברבמקום צומת הגידים דהיינו בחצי התחתון של השוק, הרי העוף טרפה, מפני שיתכן שנחתכו הגידין (סתימת השו''ע יו''ד סי' נ''ה ס''א), ויש אוסרים כשנחתך בכל מקום בשוק אפילו שלא במקום צומת הגידין(י''א בשו''ע) וכן המנהג(רמ''א שם).
כא. נעשה לאחר שחיטה. אמנם רוב פעמים כשמוצאים עצם שבורה, תלינן שנשברה לאחר השחיטה ע''י מכונת מריטת הנוצות שהעוף נזרק בכח אנה ואנה ושכיח שנשברו עצמות.
כב. ובדרך כלל אפשר לזהות אם נשברה ע''י המכונה, אם רואים שהשבר הוא נקי, והבשר סביבו נראה כבשר רגיל בלי אדמומית הרבה. אבל כשהבשר סביבו נראה כבשר מקולקל ויש אדמומית הרבה הנוטה לצבע סגול [purple] ושחור סביב לעצם, הרי זה סימן שנשברה מחיים, ואז העוף טרפה (שו''ע שם סי''ג).
כג. ואם א''א לעמוד עליו אם נשברה מחיים או לאחר מיתה, מכיון שיש לתלות שנשברה ע''י שעברה במכונה של מריטת הנוצות, תולין להקל (שו''ע שם). ועל כל ספק יש לקחת העוף לרב המתמחה בהלכות טריפות.
נשברה עצם הכנף [פליגעל, wing ]
כד. הדין הוא שאם נשברה עצם הכנף, העוף כשר אפילו אם נשברה סמוך למקום שמחוברת לגוף כל זמן שאין עוקץ דהיינו מקום חד בעצם שנשברה, שאם יש בה עוקץ צריכים לבדוק את הריאה (שו''ע יו''ד סי' נ''ג ס''ב), ויש אוסרים אם נשברה סמוך לגוף (י''א בשו''ע), והמנהג לשער שכל שהשבר רחוק שיעור אצבע מהגוף, העוף כשר, אבל פחות מזה טרפה, ואז לא מהני בדיקת הריאה שאין אנו בקיאין בזה (רמ''א שם).
כה. שיעור אצבע הוא 2.4 ס''מ לחזו''א, ו 2 ס''מ להגר''ח נאה, ובעוף קטן משערין עד חצי העצם (שפ''ד סק''ז), וכשהעצם נשברה באלכסון, משערים שיעור האצבע מסוף השבר לצד הגוף (ט''ז סק''ד, ש''ך סק''ט).
כו. אבר מן החי. כשנשברה עצם הכנף אפילו באופן שאינו מטריף את העוף והעוף כשר, מ''מ הכנף עצמה אסורה מדרבנן מדין אבר מן החי, וצריך לחתוך קצת יותר ממקום השבר ולזורקו (שו''ע סי' נ''ה ס''ה).
כז. ואם בכנף העוף, לא נשברה העצם הסמוכה לגוף הנקראת זרוע, אלא העצם המחוברת אליה העשויה משתי עצמות, והעצם הרחבה נשברה, ועצם הדקה עדיין מחוברת, הכל כשר ואפילו אין בו משום אבר מן החי (היכל הוראה ח''ד הוראה ע''ו).
כח. נעשה לאחר השחיטה. גם לגבי שבירת הכנף יש לתלות שנשברה לאחר השחיטה לפי הכללים שכתבנו לעיל (אות כ''א), אא''כ שהבשר סביבה הוא אדום מאד שאז הווה סימן שנשברה מחיים.
כט. אם מצא כנף עם עצם שבורה לרסיסים במקום המטריפו אמנם הכנף נחתכה מגוף העוף ע''י קצב עם סכין של קצב, אפשר לתלות שנשברה ע''י הקצב וכשרה (כ''ק מרן גאב''ד ירושלים בעל שערי טוביה.)
עוף עם ארבע רגלים
ל. שאלה נדירה ראינו לפני כמה שנים מקרה של עוף עם ארבע רגליים, ובשנים מהמקרים, לא היו הרגליים כרגליים רגילות שהלכים העופות עליהם, אלא כמו דלדולי בשר תלויים מגוף העוף בצורה של רגליים אבל יותר קצרות מהשתי הרגליים הרגילות.
לא. כלל יש בטריפות ש'כל יתר כנטול דמי' דהיינו כל אבר שיש יותר מהרגיל כגון שני לבבות, כנטול דמי, דהיינו שרואים כאילו שאין לו אפילו אחד מהם וטרפה, ונחלקו הפוסקים בפירושו בדיוק ויוצא נפ''מ ביניהם (ט''ז סי' נ''ה סק''ד).
לב. ולכן נפסק בשו''ע (יו''ד סי' נ''ה ס''ד) שאם יש לעוף ג' רגליים הרי הוא טריפה, שכל יתר כנטול דמי, אבל דוקא אם היותרת יש לה תואר רגל ומחוברת בגוף במקום הרגל (רמ''א שם), ומ''מ נחלקו הפוסקים באופן שאם לא הלך עם הרגליים הנוספות משום שהיו קצרות מהרגיל, אם עדיין נחשבות כיתר וטרפה (דרכ''ת שם), או שאינן אלא דלדולי בשר וכשר (פר''ח שם), ומ''מ מספק צריכים להטריפו.
לג. לברך 'ברוך משנה הבריות'. כשרואים עוף עם ארבע רגלים והוא חי, יש לברך 'ברוך משנה הבריות' (ע''פ המקור חיים לחוות יאיר או''ח סי' רכ''ה ס''ח), אף עם שם ומלכות (הגר''ח קנייבסקי במעשה שהיה, היכל הוראה ח''ד הוראה כ''ו), אמנם אם כבר אמר 'ברוך משנה הבריות' בלי שם ומלכות, א''א לברך אח''כ עם שם ומלכות (הגר''ח קנייבסקי, שם) .
חלקים חסרים מעוף
לד. לפעמים קונים עוף שלם וחסרים חלקים מהעוף כגון כנף או רגל, אין זו שאלה על כל העוף כי יתכן שהורידו את החלקים משום חשש אבר מן החי (לעיל אות כ''ו) או משום נצרר הדם על רוב החלק (לקמן אות ל''ה), ואם מוצאים באריזה ג' רגליים, לא צריכים לחשוש שהיו לעוף ג' רגליים והוא ספק טרפה.. (אות ל''א), אלא לפעמים מתוך מהירות, אורזים חלקים מעוף אחר.
