שאלות משום דם
נצרר הדם [bruise]
לה. צרירת הדם בעוף הוא מקום שקיבל העוף מכה והדם נצרר ונתקבץ בבשר תחת העור, והוא בצבע אדום עמוק, ויש לודין מיוחד וכמו שיבואר, והיום כמעט כל העופות הנשחטים ע''י גוף כשרות מהודרת, מוכשרים מדם כבר במשחטה, ובהכשרים המהודרים דואגים גם לבדוק ולחתוך את כל מקומות צרירת דם עוד לפני המליחה, ומ''מ לפעמים קשה לראות כל מקום, כגון כשנצרר הדם תחת העורכשאינו נראה מבחוץ, ולכן מצוי הוא שבבית רואים שיש צרירת הדם בעוף תחת העור דהיינו מקום שנראה כחבורה והוא אדום חזק ביותר, ורבים השואלים בדינו.
לו. נצרר הדם בבשר מחמת מכה אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה (שו''ע יו''ד סי' ס''ז ס''ד), דהיינו לפני שמולחים אותו צריכים לחתוך ולעשות קרע בבשר במקום צרירת הדם כדי שבשעת המליחה יהיה מקום לדם לצאת (טור), ואחר שחתכו ומלחו כדין, מותר לאכלו אפילו אם המקום עדיין אדום.
לז. מלח בלא חיתוך. אם העוף נמלח בלי שחתכו את מקום צרירת הדם, אינו אוסר את שאר הבשר ד'כבולעו כך פולטו', אבל מקום צרירת הדם עצמו אסור, ולכן צריך לחתוך את כל הבשר האדום, ולחומרא גם צריך לחתוך שיעור כדי קליפה שהוא משהו יותר, מן הבשר שאינו אדום, ואז השאר מותר.
לח. ולכן כשמוצאים על עוף במטבח את מקום צרירת הדם והוא לאחר מליחה, צריכים לחתוך את כל המקום האדום ועוד משהו, אבל אם רואים בבשר כתם שהוא קצת ורוד [pink], וכן כשהוא רק בעור העוף, לא צריכים להוריד שום דבר.
לט. בישל בלא חיתוך. אם היה על העוף מקום צרירת הדם, ונמלח ונתבשל ללא חיתוך, צריך שיהיה באותה חתיכה עצמה ששים פעמים נגד כל המקום האדום, ואף כשיש ששים המקום אדום עדיין אסור (בית הלל הובא בהג' בית לחם יהודה סי' ס''ז סק''ב, יד יהודה סי' ס''ט פיה''א סקמ''ט, שו''ת שבט הלוי ח''ג סי' ק''א).
מ. ואם לא היה ששים בחתיכה עצמה, אז כל החתיכה נאסרה, וצריכים ששים נגד כל החתיכה, ואותה חתיכה עדיין אסורה (בית הילל שם, שו''ת שבט הלוי שם).
חוט של דם במשולש [purple vein in triangle of thigh]
מא. מצוי מאד שבמשולש של העוף לצד פנים מוצאים שם חוט של דם בצבע סגול, ולפעמים כשחותכים אותו יוצא ממנו נזילה הנראית כדם ורבים השואלים האם צריכים להסירו משום איסור דם.
מב. ע''פ דין אין צריכים להסירו שמאחר שנמלח כדין אינו אלא שומן בעלמא ומותר באכילה (רמ''א סי' ס''ה ס''ג), ומ''מ המנהג למלוח העוף רק לאחר שנחתך הרגל משוק העוף, כך שיהיה מקום לדם לזוב ממנו ואז מותר לכתחילה, וכן נוהגין (דרכ''ת שם סקכ''ה), ומ''מ בדיעבד מותר אפילו אם לא נחתך הרגל מהשוק (רמ''א שם).
מג. יש שהחמירו על עצמם לא לאכול את החוטים האדומים בעוף המלאים דם אחר הבישול, והיו משליכים את החוטים ואוכלים את השאר, אבל לא היו אוסרים על אחרים (שו''ת רדב''ז החדשות סי' ש''ג הובא בפתח''ת סי' ס''ה סק''א).
מוהל בעלמא
מד. לפעמים כשמוציאים בשר או עופות מהאריזה, מוצאים מין נוזל בצבע אדום על המשטח, וכן לפעמים תוך כדי נקיון הבשר במטבח רואים בו נוזל הנראה כדם, ורבים שואלים האם אסור משום דם.
מה. לאחר שנעשתה מליחה כדין, ואחריו נעשתה הדחה כדין, נוקטים שכל הדם יצא מהבשר, וכל מה שנשאר אפילו אם נראה בצבע דם, אינו דם אלא מוהל ולחלוחית בעלמא, (שו''ע סי' ס''ט סי''ט וס''כ), ואפילו אם נמצא על הבשר גומות גומות מלא ציר אדום, אין להקפיד דהוי רק מוהל (בית לחם יהודה סקכ''ט בשם רוקח).
