שב"ק חיי שרה – כז חשון

~ ליל שב"ק ~

מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה לתפילת מנחה. אחר מנחה עברו האורחים לברכת שלום עליכם.

בין קבלת שבת למעריב, נשא מרן רבינו שליט"א דברי תורה בעניני הפרשה. עה"פ "בא ברוך ה"' אומר רש"י" :על ידי ששרת את אותו צדיק באמונה, יצא מכלל ארור לכלל ברוך"! מבואר כאן דבר נפלא! למרות שכבר חלפו עשרות שנים בהם אליעזר עבד אברהם עומד ומשמש את אדונו בנאמנות גמורה מאין כמותה, עדיין לא היה זכאי לצאת מכלל ארור לכלל ברוך עד שיצלח בשלימות דוקא את נקודת הנסיון הזה של הבאת השידוך ליצחק.

הרה"ק בעל ה'חידושי הרי"ם' זצ"ל, ביאר שהסיבה היא שדוקא כאן יצא אליעזר מכלל ארור לכלל ברוך, משום שבשליחות זו התבטל לגמרי לרצון אברהם ולכן הקללה שניתנה עליו התבטלה, ומשחזר לרשות עצמו ולרצונותיו כבר לא היה אותו אליעזר שהיה קודם ביטולו – שעל צווארו היתה נתונה הקללה…

~ ~ ~ אחר התפילה עברו כל הקהל, להתברך בברכת שבתא טבא.

בדרכו לביתו נאוה קודש שח מר"ש כדלהלן: מעשה נורא ונפלא סיפר הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל: בעל ה'ברוך טעם' עמד לגמור שידוך עבור בנו, והנה כמה רגעים לפני שבאו המחותנים לביתו לסכם את עניני הממונות, שמע ששואב המים של העירה נחלה במחלה קשה ומעתה לא יוכל לפרנס את בני ביתו. הדבר נגע מאוד לליבו וצערו הרב היה ניכר היטב על פניו. כאשר באו המחותנים, שאלו אותו מדוע פניו נפולות? והוא סיפר להם על דבר האסון אשר קרה לשואב המים. והם התפלאו מאוד על כך שלוקח לליבו כל כך את צרתו של שואב המים. כשהבחין בעל ה'ברוך טעם' בפליאתם, החליט שאינו סוגר עמם את השידוך" ,אם אלו הן המידות של ההורים" – הסביר – "שאינם מבינים את מי שנושא בצרתו של הזולת, איני רוצה להשתדך איתם…"

~ שוה"ט ליל שב"ק ~

מרן רבינו שליט"א ערך שוה"ט כשעה אחר התפילה במזיגת הכוס כיבד מר"ש ה"ה שמעון הי"ו ובהגבהת הכוס כיבד את הרב מרדכי אנגלברג הי"ו מר"ש החל אחר המרק, בניגון "כל מקדש" אחריה החל מר"ש בניגון של לכה דודי וקדשם קדשם...

~ ~ ~ אחר הבשר החל מר"ש בניגון "מנוחה ושמחה" והחל בלחן ויזניץ המושר ביו"ט

~ ~ ~ בסיום הניגון החל מר"ש בניגוני שמחה והודיה על המעבר מעון הקודש לרח' חפץ חיים 1 אשדוד. בהם הניגונים שהלחין על המילים תהילת ד' ידבר פי... ופותח את ידיך... וקם לריקוד של מצוה לכבוד שבת קודש. אחר הזמירות כנהוג - החל מרן רבינו שליט"א את הניגונים שהלחין על המילים "רחם בחסדך"... "צמאה נפשי לאלוקים"... חזן וקהל. אחר מכן הורה לשיר שוב יחדיו את הקטע של "זכור אהבת קדומים"... וכן את הניגון המהיר שהתאים על המילים "לבי ובשרי ירננו לא-ל חי" לפני התורה שר רבינו שליט"א את הניגון "על כן נקוה לך..." אחר ברכת המזון קם מר"ש לריקוד לכבוד שבת קודש.

~ פירות טיש ~

אחר ריקודין קדישין התיישב שוב מר"ש לפירות טיש. תחילה שרו לא-ל אשר שבת ועוד ניגוני שבת ושמחה, אחר ברכת לחיים שח מר"ש כדלהלן:

ספר החינוך מבאר שהקב"ה רצה לקבוע בעם הנקרא על שמו אות קבוע בגופם. כשם שישראל מובדלים מהעמים בנפשותיהם, כך הם מובדלים גם בגופם, והאות הזה מלווה את היהודי בכל מקום שיגיע אליו. ועוד מלמד החינוך, שהקב"ה לא ברא את האדם שלם מבטן, כדי לרמוז לו שכשם שבידו להשלים את גופו, כך בידו להשלים את נפשו בתיקון מעשיו. כבר במצווה הראשונה הנעשית בו, הוא נקשר לעבודה שתלווה אותו כל ימיו.

מצווה יקרה כל כך דורשת זהירות. בעל ספר חסידים מזהיר את האב שלא לבחור מוהל רק מתוך ידידות, אלא "אומן ומוחזק לכך". באותה נשימה הוא מזכיר את בחירת המלמד ואת ענייני השידוך, וקובע שבשלושת אלה אין להכריע מתוך אהבת בני אדם בלבד.

אמ"כ חילק מר"ש פירות וקוגל. אחר ברכה אחרונה איחל מר"ש ברכת "שבתא טבא"

~ שלום זכר ~

במעמד מרומם התקיים בצל הקודש שמחות "השלום זכר" לבן הר"ר מרדכי רייזנר הי"ו ולבן הר"ר אלחנן בנימין הי"ו

~ צפרא דשבתא ~

מרן רבינו שליט"א עבר לפני התיבה בלהבת אש קודש לתפילת שחרית בפסוקי דזמרה הסתובב מר"ש בתוך הקהל מר"ש התכבד בעליית שישי, אחר קריאת התורה ערך מי שברך לכל הרווקים שימצאו את זיווגם במהרה. מר"ש אחז בספר התורה והחל בשלהבת אש בברכת חודש כסלו.

~ קידושא רבא ~

אחר התפילה ערך מרן רבינו שליט"א "קידושא רבא" ברוב עם, במהלכה שח כדלהלן: בשם מרן החזו"א אומרים כי בימינו ישנו הסתר פנים, אך יש צוהר שבו גם דורנו יש אפשרות לכל אחד ואחד לראות את יד ה' הגדולה, וזהו עניין הנישואין. ואחת ההבנות לכך שענין השידוכים הוא ניסי כ"כ, היא משום שבית יהודי שנבנה אין זה רק קשרי אושר של הזוג החדש, אלא דורות ישרים והמשכיות האומה הישראלית.

~ עתיקין קדישין ~

סעודת שבת ערך מרן רבינו שליט"א בביתו נאוה קודש, ושרו המזמורים הנהוג. מרן רבינו שליט"א החל את הניגון החדש שהלחין על המילים "עד הנה עזרוני רחמיך"... אחר מכן שרו זאת שוב ושוב כשמר"ש שר סולו והציבור מחרה אחריו חזן וקהל. כן זימרו אל תירא, שמע ישראל, הן גאלתי, כה אמר ד,'יבנה המקדש, אוהבי ד'. אמ"כ למד מר"ש בקול מתוך הספר "נועם אלימלך" והסביר בטו"ט כמנהג רבוה"ק זי"ע והוסיף נופך מדיליה. אמר מכן כיבד מר"ש את שמעון הי"ו בהשמים מספרים. אחר ברכת המזון נעמד מר"ש לריקוד שמחה לכבוד שבת.

~ רעווא דרעוין ~

מרן רבינו שליט"א ערך "סעודה שלישית" בהיכל "רעווא דרעוין" דקהילתינו הק' ברח' מכקשוילי 19 ב רובע ו' אשדוד.

~ ~ ~ אחר הזמירות פתח מר"ש בדברי תורה בעניני הפרשה, בין הדברים אמר עה"פ וירץ העבד לקראתה (כד, טז.) וברש"י שעלו המים לקראתה. כדלהלן: מבאר הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר, לכאורה יש לתמוה, כיון שראה ממנה המופת הגדול הזה שעלו מים לקראתה אין לך הוכחה גדולה מזו, ולמה עוד היה צריך לסימן של הגמיאני מים, אלא מכאן שהעיקר ראי' למהותו של אדם, הוא ממידות טובות ולא ממופתים.

~ ~ ~ אחר דרור יקרא שח מר"ש כדלהלן: פעם קבל איזה 'מחותן' בפני הרה"ק ה'פני מנחם' זי"ע כי זה לאחרונה לקח 'חתן' לבנו והכל מכרו לו כי החתן הינו ממש 'רבי עקיבא אייגר,' ועתה משנגמר השידוך נתברר לו שלא מיניה ולא מקצתיה – לא רעק"א שבדור הקודם ולא בדור הזה, לא תלמיד חכם ולא בן תלמיד חכם, כי אם כמעט עם הארץ גמור… (תחת מה שאמרו לו כי הוא 'נודע ביהודה' נתברר שהוא 'נודע בגויים.)'

נענה הרה"ק ואמר" :הנה, בבוא העת והזמן לגמור השידוך עם 'בת פלוני לפלוני' שהוכרז ארבעים יום קודם יצירת הוולד, נוטל הקב"ה את ה'שכל' מהורי המדובר שלא יזיקו ולא יפריעו את הדבר מלבוא לידי גמר, ורק לכן הצליחו לפתותך בקל ש'חתן דנן' הינו רעק"א בכבודו ובעצמו… אמנם כעת משנגמר השידוך החזירו לך את השכל במתנת חינם מן השמים. וכי על זה דווה לבך? האם היה עדיף לך להישאר מבלי שכלך? ימלא פיך תהילתו על שחזר אליך שכלך בשלמותו."

~ ~ ~ אחר מעריב והבדלה עברו לברכת אגוטע וואך

~ מלוה מלכה ~

מר"ש ערך סעודת מלוה מלכה בביתו נאוה קודש. במרכזה סיפר מר"ש סיפורים נפלאים מהבעש"ט הק' ומבעלי ההילולא בשבוע הקרוב.