סוד ריח הבגדים וההשפעה על הסביבה
על הפסוק "וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'", מביא רש"י את תמיהת חז"ל: "והלא אין ריח רע יותר משטף עזים? אלא מלמד שנכנס עמו ריח גן עדן".
בספר 'קול יהודה' להגאון רבי יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף דקדק מדוע הדגיש הפסוק דווקא את ריח המלבושים, ולא ציין את ריחו של יעקב עצמו. הרי אם נכנס עמו ריח גן עדן, בוודאי שקדושה זו אפפה את כולו ונספגה גם בגופו. מדוע אם כן ייחסה התורה את הריח הטוב לבגדים.
וביאר רעיון נפלא: כל עוד אדם שומר את מעלותיו וזכויותיו לעצמו בלבד, ואינו דואג לסביבתו ולרומם את הזולת, עדיין אין השלמות הזו ראויה לברכה שלמה. תפקידו של עובד השם הוא להקרין ממעלותיו הלאה ולהביא רוח של טהרה ויראת שמים לכל מקום שאליו הוא מגיע.
הבגדים המקיפים את האדם רומזים לסביבה החיצונית העוטפת אותו. כאשר נוכח יצחק אבינו לראות שריח גן עדן של יעקב מתפשט ואינו נשאר רק בקרבו פנימה, אלא ניכר היטב גם בבגדיו המייצגים את הסביבה כולה, ידע שהשפעתו הגיעה לכל סביבתו, ועל כן בירכו בלב שלם: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'".
יסוד זה מהווה מורה דרך בעבודת הכלל והפרט. מעלתו האמיתית של בן תורה איננה נמדדת רק בדלתו הסגורה, אלא ביכולתו להקרין מנועם מידותיו, מאור תורתו ומחום לבו אל כל סובביו.
כאשר יהודי משפיע לטובה על שכניו, על מכריו ועל כל מי שבא עמו במגע, הוא מעלה את כל סביבתו עמו, ובכך הוא זוכה לפתוח את מעיינות הברכה וההשפעה ממרום.
