תולדות (ב) משיח כבר 'נולד'
בכל חדש משתנה הירח בהדרגה מקצה אל קצה. בסוף החדש הוא חשוך, אי אפשר לראות אותו. לאחר יום אפל שלם מגיע 'מולד הלבנה', הרגע בו מתחילה השמש להאיר את הירח והוא נראה כבננה צרה מאד. עם כל יום שעובר, מאירה השמש יותר וצורתו הגלויה של הירח גדלה. בתחלה רואים חצי עגול דק וקטן, כאשר מיום ליום הולך הירח ו'משמין'. באמצע החדש, בט"ו – אנחנו רואים ירח עגל ושלם. ומט"ז ואילך מתרחש תהליך הפוך: צורתו הגלויה של הירח הולכת וקטנה, עד שהוא נעלם מעינינו בסוף החדש.
מתי חוגגים ראש חדש? ההגיון אומר, כאשר הירח מאיר במלוא הדרו, אך לא! ראש חדש נחג כאשר הירח מתחיל להאיר, כאשר הוא אך 'נולד' ובקשי רואים אותו! הסבה לכך מענינת: יפיו של הירח והאור שהוא מפיץ ברקע החשוך, אינם משמעותיים לנו. מה שחשוב באמת היא העבדה שהוא קים.
מי מכם יסתפק באופנים צבעוניות ויפות, אם אי אפשר לנסע בהן? אף אחד, ברור. העקר הוא שאפשר יהיה לנסע. וכך גם כאן. אם לא תהיה ה'לדה' של הירח – הוא גם לא יאיר אחר כך... לכן, השלב החשוב ביותר בהתגלות הירח, הוא רגע המולד גם אם בקשי רואים.
וכך בהתגלות מלך המשיח. בזמן הגלות, חשך נורא מסתיר ומעלים את המשיח. איש אינו יודע מי הוא מלך המשיח, ומתי יתגלה. השלב העקרי הוא השלב בו ה' בוחר במשיח ושולח אותו לגאל את עם ישראל. כל מה שקורה אחר כך, אלה הם שלבים נוספים בהתגלות המשיח לבני ישראל, שלבים לפני כן "מולד", כאשר ה' בוחר ומצביע – "מצאתי את בחירי"!
הרבי מלך המשיח שליט"א הודיע: אנחנו, בדורנו עברנו את השלב הראשון. ה' בחר במלך המשיח, והוא התחיל לפעל בעולם להבאת הגאלה.
השלב הכי עקרי בתהליך הגאלה מאחורינו! עכשו עלינו לגלות את הסוד הזה לכלם, שכל העולם ידע באפן ברור: אנחנו בשלב האחרון של הגאלה! שכלם ידעו וימתינו בצפיה דרוכה להשלמת התהליך, כשהרבי מלך המשיח שליט"א יתגלה בצורה ברורה ומלאה, ויקח אותנו לבית המקדש השלישי עם ענני שמיא, קרוב קרוב לירח המלא...
רכַּאֲש יֵש
שֶׁיְּכוֹלִים
לְהִתְרַחֵשׁ, קר
שאריות האכל ובקבוקי ה'לחיים' המפזרים ברחבי האולם, היו עדות ברורה להתועדות הגדולה במיחד שנערכה לכבוד יום הלדתו של הרבי מלך המשיח שליט"א . שני מקרבים נשארו לעזר לשליח הנמרץ לנקות, לסדר...
כאשר סימו, בקש קובי לשוחח עם השליח. שאלה קצת מוזרה בפיו. ר' זלמן חיך את חיוכו הלבבי והרחב, משך שני כסאות מפנת האולם, והם התישבו.
החסידים נוהגים, אמר קובי, לצין כל מארע הקשור לנשיא הדור. אך אינני מבין, בי"ט כסלו התבטל בשמים הקטרוג על התגלות תורת החסידות, מובנת הסבה לשמחה, אבל מדוע בי"א ניסן? הרי הרבי מלך המשיח שליט"א רק נולד, הוא לא למד עוד חסידות, ולא שלח שלוחים לרחבי העולם, ו... הוא היה כמו 'עוד' ילד... על מה ולמה החגיגה?
אִם לֹא הָיְתָה לֵדַת הָרַבִּי, שָׁאַל הַשָּׁלִיחַ, הַאִם הוּא יָכֹל הָיָה בַּהֶמְשֵׁךְ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ חֲסִידוּת? – "בָּרוּר שֶׁלֹּא" עָנָה קוֹבִּי. "וְלִשְׁלֹחַ שְׁלוּחִים"? הִמְשִׁיךְ הַשָּׁלִיחַ לִשְׁאֹל – "גַּם לֹא" הֵשִׁיב קוֹבִּי, "אַךְ לְאָן אַתָּה חוֹתֵר"?
בשלב הזה דבר השליח ממש בהתלהבות: "מה שאני מנסה לומר הוא, שיום הלדתו של הרבי מלך המשיח שליט"א הוא התאריך הכי חשוב... יתר התאריכים מתחילים ממנו, אלמלי י"א ניסן – לא היה כלום. למעשה, כאשר הרבי מלך המשיח שליט"א נולד, התחילה מהפכת דור השביעי! – גם אם עדין לא ראו אותה...
•
בלדה שלנו, ובודאי בלדת הרבי, השלב הכי חשוב ועקרי הוא רגע הלילה. ברגע הלדה – יש הכל! הרגע בו ה' החליט לגאל את בני ישראל על ידי משיח, והוא שלח אותו, הוא השלב הכי חשוב בגאלה, ולמעשה, התחלת הגאלה בפעל.
מַה שֶּׁנּוֹתַר עַכְשָׁו הוּא, לִרְאוֹת בְּעֵינֵי בָּשָׂר, שֶׁהַהִתְגַּלּוּת תִּהְיֶה לְעֵינֵינוּ וְגַם לְעֵינֵי הָעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ בְּגָלוּי אֶת הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שְׁלִיטָ"א מַגִּיעַ, מוֹצִיא אוֹתָנו מֵהַגָּלוּת, וְלוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, עוֹד הַיּוֹם!
•
בכל חדש מתכסה הירח ונעלם, הלילות אפלים, חשך בעולם.
אחר כך הוא 'נולד', מתגלה, רגע מיחד, גדול ונעלה
ה'לדה' בראש חדש, היום הכי שמח ומה שחשוב: יש לנו ירח.
גם אם הוא קטן ולא רואים אותו, העקר שישנה התגלות מציאותו.
רגע הלדה של הירח הנעלם הוא כמו התגלות המשיח בעולם
בדרך להתגלות, השלב הכי העקרי: ה' מצביע 'מצאתי את בחירי',
שלב זה ברוך ה', מאחורינו, עתה מצפים להתגלות משיח צדקנו.
