תומר דבורה פרק ח': "נצח, הוד, יסוד" [ג']

הקדמה:

אנחנו עוסקים כבר תקופה ארוכה בספה"ק "תומר דבורה" שחיבר המקובל האלוקי ר' משה קורדוברו זיע"א שכולו עוסק בהליכה שלנו בדרכי ה' יתברך, וכעת אנחנו נמצאים בפרק ח' העוסק במידות: "נצח, הוד, יסוד", ומה אנחנו לומדים מהם לעבודת ה' יתברך! נקדים ונאמר כמה דברי אגדה הקשורים לפרשיות השבוע שקראנו בשבועות אלו והקשורים לספר הזה: קראנו לפני כמה שבועות את פרשת נח ושם כתוב בפסוק: "צהר תעשה לתבה" וידוע מה שנחלקו בזה רבותינו ז"ל (מובא ברש"י במקום) או שזה היה אבן טובה, או שזה היה חלון כפשוטו, וצריך להבין: למ"ד שזה היה אבן טובה איך ידע נח מתי הוא יום ומתי הוא לילה? וגם למ"ד השני שזה היה חלון הוא היה מוקף במים מכל צדדיו, כמובא בגמרא זבחים (קי"ג) והוא לא יכול היה לראות ממנו כ"כ את אור היום? ומצאתי השבוע מציאה נפלאה בזה שמובאת בירושלמי (פסחים – )'א ,'א שנח הכניס עמו לתוך התיבה אבנים טובות, והיה בהם נס שמתי שהיה יום הם היו מאירים, וידע נח שזה יום, ומתי שהיה לילה הם היו חשוכים, וידע נח שזה לילה, וזה נפלא! (וזה קשור לספר הקדוש הזה בו אנחנו לומדים על ההליכה בדרכי ה', וכן עשה נח)

עוד קראנו לפני כמה שבועות את פרשת וירא ודיברתי כבר הרבה בשיעורים הקודמים העוסקים בעניינים שונים על מה שאמר הכתוב: "יקח נא מעט מים", ואנחנו מתפללים בתפילת גשם על הזכות בזה, ולכאורה: מהי הזכות המיוחדת במים האלו? והבאתי כבר מה שביארו בזה עפ"י המעשה ממרן הגר"י סלנט זיע"א שנטל ידיו מעט אצל מארחו, וכשאלו המארח על כך: הרי חז"ל מספרים לנו על רב חסדא שהיה נוטל הרבה ואמר שכך הוא יקבל טובה מהשמיים? אמר לו ר' ישראל: "מצוות לא עושים על חשבון המשרתת שטורחת להעלות אלי את המים לעלייה"! וחז"ל אמרו לנו על המעשה כאן (ב"מ פ"ה) שמעט מים עשה אברהם אבינו ע"ה ע"י שליח ולכן הוא הביא מעט מים, וזו היא הזכות בזה, ומורנו רה"י הגר"ב דרייפוס שליט"א ביאר בזה עפ"י מה שאמרו חז"ל (הובא ברש"י כאן) שהוא הביא להם את המים כדי שירחצו מע"ז, ואעפ"כ שיצחק היה בכזה בית של עובדי ע"ז הוא גדל לצדיק, וזו היא הזכות, ומורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א אמר לי עפ"י מה שאמרו חז"ל (ב"מ שם) על הפסוק: "ואקחה פת לחם" – "צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה", וכן כאן שהוא אמר: "מעט מים", וזוהי הזכות שלו, והתחדש לי השבוע עוד עפ"י מה שראיתי מהרב ה"ינוקא" שליט"א שמבאר הפסוק הנ"ל עפ"י הזוהר הקדוש (ריש פ' וירא) שאברהם אבינו היה טול את כל אורחיו במקווה, ומה שהביא להם: "מעט מים" הוא להתנקות מעט שלא יהיה חציצה, וזהו: "ורחצו רגליכם" – היינו הע"ז שלכם תטהרו ממנה, וזו היא הזכות (וזה ג"כ קשור לספה"ק שאנחנו לומדים כי הוא מדבר על ללכת בדרכי ה' ולקרב יהודים).

במוצאי שב"ק הקודמת הייתי בציון דוד המלך ע"ה וב"כותל המערבי" ושמעתי שיעור מהגר"ד זיכרמן שליט"א, ובסוף שיעורו הוא לומד מזה שנים רבות בספה"ק "תומר דבורה" והוא אחז אז בי"ג מידות במידת: "יכבוש עונותינו" שם מסביר רבינו זיע"א את מה שאמרו חז"ל (קידושין): "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא", כיון שהשכר מגיע מלפני ה' ממש, עיי"ש, וזה אי אפשר לשלם כאן בעוה"ז, ויש עוד שמבארים בפשטות שבכל העולם הזה אי אפשר לשלם אפילו על מצווה אחת! ונזכרתי במה שאמר לי השבוע רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א בשם רבינו ה"חות יאיר" זיע"א שביאר את הפסוק (תהילים): "אחת דיבר אלהים שנים זו שמעתי כי עז לאלהים", עפ"י מה שלומדים כעת בישיבה בגמ' ב"מ (פ' השוכר את הפועלים) שאם שכר את הפועל בעצמו חייב לשלם לו מיד, וע"י שליח אין חייב לשלם לו מיד, ויבואר עפ"י מה שאמרו חז"ל ששני הדברות הראשונות אמרם הקב"ה בעצמו, ולכן עליהם יש לו לשלם כבר בעולם הזה, ולכן על אמונה שהיא השני דברות הראשונים משלמים שכר כבר בעולם הזה! ועל זה רמז הכתוב: "אחת דיבר אלהים שנים זו שמעתי" – היינו שני הדברות הראשונות שהם אחד שהם שנים! וכנ"ל, - "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" = היינו שעליהם מקבלים שכר כבר בעולם הזה! ונביא כבר עוד כמה ווארטים נפלאים ממנו: הוא אמר לי על מה שלמדנו בשבוע שעבר ב"תומר דבורה" שיש ללמוד מכל אדם דבר נפלא: מובא בגמרא (סוכה כ"ח. ב"ב קל"ד.) שר' יוחנן בן זכאי היה הקטן שבתלמידי הלל הזקן, ולמעשה הוא היה גדול הדור ומנהיגו = כי הוא למד מכולם! וזה מרומז בדברי המשנה (אבות): "ר' יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי" = היינו שהוא למד משניהם, ומי שלומד מכולם זוכה להיות גדול הדור! עוד הוא אמר לי ווארט נפלא על הפרשה הבאה (תולדות) שכתוב בפסוק: "הנה אנכי הולך למות וכו', וקשה: בחור בן 15 שקצת עייף כבר הוא חושב שהוא הולך למות? אלא שרואים כאן דרכם של הרשעים שאם הם נפלו מיד הם מתייאשים וחושבים שהכול נגמר, ולא כן דרך הצדיקים שאינם מתייאשים אף פעם, וכמו שאמר הכתוב (מיכה - ז'): "כי נפלתי קמתי"! ועוד אמר הכתוב (משלי – כ"ד): "שבע יפול צדיק וקם" (ועיי"ש במלבי"ם בדיוק כנ"ל), עוד הוא אמר לי דבר נפלא על ראש חודש שכעת אחרי השקיעה אנחנו כבר בר"ח כסלו שיבוא עלינו לטובה ולברכה, אמן! {ואמרו לי במוצאי שב"ק הקודמת אנשים ב"כותל המערבי" בעת שירד גשם רב לאחר חצות הלילה וישבנו מול ה"כותל המערבי" בודדים והיו רבים במערה ש"כסלו" רומז על: "כיס" ו"לב" והיינו: "כיס מלא ולב שמח"! (ואמרתי היום לרה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א שזה רומז גם על חנוכה שמדליקים בו ל"ו נרות בכל הימים וזהו: "כיס" – "לו" = ל"ו נרות!)] ואומרים בתפילת מוסף של ר"ח [אותה תיקנה רחל אמנו ע"ה כמובא באבודרהם ורמזה שמה בר"ת: "ראשי חדשים לעמך"]: "וברית אבות לבנים תזכור" והיינו שר"ח קשור לאבות, וכמו שמסופר רבות בגמרא בבא מציעא (פ"ז.) שהאבות קמים בכל ר"ח, עיי"ש, וביאר רבינו המהרש"א זיע"א (שם) שר"ח הוא התחדשות חדשה, ויש בה זכות אבות, ובזה מבואר מה שאנחנו מזכירים אותם ביום כיפור קטן שאמרנו היום: "נשיא אלהים הנאמן" = אברהם אבינו ע"ה, "יחידו למאה נחנן" = יצחק אבינו ע"ה, - "מפלל יושב אהל" = יעקב אבינו ע"ה, עוד התחדש לי במוצש"ק עם ידידי הגאון ר' דוד אילוז שליט"א בעל "מרגלא" על התורה על מה שמסופר בפרשתנו (חיי שרה) על אליעזר ורבקה וכתוב שם: "שתה וגם לגמלך אשאב" – והקשה רבינו המגן אברהם זיע"א (סי' קס"ז) הרי כתוב בפסוק: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת", ולמדו מזה חז"ל: שיש לתת אוכל לבהמה לפני האדם? ומדוע כאן הקדימה אותו? ותירץ (וכן הלכה): באכילה הבהמה קודמת, ובשתייה האיש קודם! והקשה ה"מחצית השקל" (שם): מדוע לא הקשה המג"א מהפסוק: "והשקת את העדה ואת בעירם"? ותירץ שנהי תירוצים: א. שם זה היה נס ונס עושים לאדם ולא לבהמה, ולכן האיש קודם, ב. שם זה היה פיקוח נפש ובזה וודאי שהאיש קודם.

כעת נקרא לשונו של רבינו זיע"א:

נֶצַח וָהֹוד בִּפְרָטּות

וְהִּנֵּה בִּהְיֹותֹו לֹומֵּד מִּקְרָא שֶהּוא מִּן הַיָמִּין יֵּש לֹו יַחַס פְרָטִּי אֶל הַנֵּצַח, מִּן הַשְמֹאל יֵּש לֹו יַחַס פְרָטִּי אֶל הַהֹוד, וְהַגְמָרָא הַכְלּולָה בַכֹל שֶמֵּבִּיא הַכָתּוב הֲרֵּי זֶה תִּּקּון לִּשְנֵּיהֶם יָחַד.

ונבאר בס"ד:

רבינו זיע"א אומר כאן שיש לאדם ללמוד גם מקרא וגם משנה וגם גמרא והטעם לזה: כי ע"י כך הוא מתקן את שני הבחינות הנ"ל שהם: "נצח והוד", לפי שהמקרא הוא מיוחס למידת: "נצח" והוא ימין, והמשנה מיוחסת למידת: "הוד" והיא בשמאל, וכשלומד גמרא הכלולה משניהם, שהרי היא מביאה את המשניות ומביאה להם מקורות מהכתובים, וממילא ע"י לימודו הוא מתקן גם את ה"נצח" וגם את ה"הוד", וגם את הימין וגם את השמאל, וכנ"ל, ועל זה רמזו חז"ל באמרם (קידושין ל"א): "לעולם ישליש אדם ימיו שליש במקרא שליש במשנה שלישי בגמרא" {ואחד שאל אותי היום בבוקר בטלפון: איך יודעים לחלק לשליש בדיוק? והשבתי: חז"ל לא התכוונו שליש ממש, אלא ללמוד בג' חלקים, ופשוט}, כי ע"י כך הוא כולל הכול יחד, וכנ"ל, ועל זה אמר הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א: "מי שאינו לומד דף גמרא אין לו שייכות עמי"!.., כי ע"י כך הוא מתקן הכול, ואחד שאל אותי יום אחד: "אני טמא ואין לי זמן לרוץ כעת למקווה כי החברותא ממתין לי מה אני יעשה"? והשבתיו: "אמרו חז"ל (ברכות) שדברי תורה אינם מקבלים טומאה שנאמר הלוא כה דברי כאש, וא"כ רוץ מיד ללמוד והתורה תטהר אותך"! (אך יש להיזהר בזה בתורת הנסתר, ואכמ"ל).

יש מעשה נפלא שראיתי השבוע על הפרשה הקודמת: מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל נסע פעם ברכבת עם חסיד אחד והוא ביקש ממנו ספר ללמוד בו והוא הביא לו את הספה"ק "שפת אמת" והוא ראה בו ביאור נפלא על הפרשה הקודמת (חיי שרה) שכתוב בפסוק: "ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות", והקשה: הרי כתוב לפני: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק", ומה נשאר להם? וביאר עפ"י דברי ר' יוסי בן קסמא (סוף אבות – והם כתובים על ציונו הקדוש בהר מירון והייתי שם פעמים רבות): "שאין מלוין לאדם לא כסף ולא זהב אלא תורה ומעשים טובים בלבד", וא"כ: "כל אשר לו" – זה הרוחניות שלו, ולהם הוא הביא מתנות גשמיות! וזה נפלא! [עוד הוא ראה שם על הפסוק (וישב) גבי יוסף הצדיק זיע"א: "וימאן" ואח"כ הוא פירט לה למה הוא לא רוצה לעשות את העבירה = כי דבר ראשון אומרים ליצר הרע: "לא"! ואח"כ מסבירים! ומאז היה הרב מסתכל בספר בכל שבת קודש!

עוד ראיתי דבר נפלא מהגרי"ד מבריסק זצוק"ל [אביו של הגרא"י סולוביציק שליט"א שזכיתי לראותו בשבוע שעבר] שהיה שואל: "כמה פעמים מוזכר אליעזר בפרשת חיי שרה"? ובאמת לא מוזכר שם אפילו פעם אחת, והוא מוזכר פעמיים בתורה בפרשת לך לך: "דמשק אליעזר", ובשמות: "שם האחד אליעזר", ואמר על זה רבי אחד: "כשיש שליחות מרבי אין האדם קיים כלל"! ומורנו הגר"ש הלוי רוטמן שליט"א אמר לי על זה היום: כי שליח מתבטל הוא למשלח, ולכן לא מוזכר שמו.

ייתן ה' שזכה לכל הברכות ברוחניות ובגשמיות! "ישועות מקיפות", חודש טוב! כיס מלא ולב שמח! אמן!

הוספות לגיליון "תומר דבורה" הקודם (51) ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק חיי שרה תשפ"ז: הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף:

א.

ובִּהְיֹותֹו לֹומֵּד מִּשְנָה שֶהִּיא רְָאיָה לְדִּינֵּי הַמִּשְנָה מִּן

בעניין ה"מגלה עמוקות" – נראה לומר עוד עפ"י מה שהביא רש"י ש"איה שרה אשתך" לחד ביאור הוא להביא לה כוס של ברכה, ועל זה רמז הכתוב: "כוס ישועות אשא".

בעניין איגרת הרמב"ן – לכאורה אין כוונתו ללמוד מכולם, אלא ללמוד ע"מ לקיים, והבן

ב.