"ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים" (כ"ה, ל"ד)
מדוע יעקב נתן לעשיו לחם והלא ביקש ממנו רק נזיד עדשים ?
להחזירו בתשובה ע"י הסעודה להחזירו בתשובה ע"י הסעודה
נראה בס"ד ליישב שכמו שמצינו אצל אברהם אבינו שע"י הסעודות שהיה עושה לרבים היה מחזירם בתשובה, באומרו להם שיברכו למי שהטיב עמהם, כמ"ש במסכת בסוטה (י)., עה"פ "ויטע אשל בבאר שבע" אמר ר"ל מלמד, שעשה א"א פונדק ופרדס ונטע בו כל מיני מגדים, ופירש רש"י ליהנות עוברים ושבים, וללון שם אורחים, לשון אש"ל נוטריקון אכילה שתיה לויה, שהיה מאכילן ומשקן, ואח"כ מלווה אותן. ואמרו עוד בגמרא שם: "ויקרא שם בשם ה' אל עולם, אמר ר"ל אל תיקרי "ויקרא" אלא "ויקריא", מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב, כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם: וכי משלי אכלתם? משל אלוהי עולם אכלתם! הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם!
כמו"כ עשה יעקב כמידת זקינו בתקווה להחזיר בתשובה את עשיו, שהרי באותה שעה בא עשיו עייף מן השדה, ודרשו חז"ל שעבר כמה עבירות, וגם כפר בתחיית המתים וזלזל בבכורה, לכן השתדל יעקב ע"י נתינת הלחם והסעודה לעשיו להחזירו בתשובה, ע"י נטילת ידיים ברכת המוציא ד"ת על הסעודה וברכת המזון, וידוע מ"ש בבן איש חי (סו"פ נצבים), ובשו"ת תורה לשמה (סי' קמ"ו), דבעשי"ת אין להתענות בלילה, מפני שבימים אלו אדרבה עיקר התיקון נעשה ע"י שאוכל ומברך בהמ"ז יכול לתקן יותר מתענית. ולכן אם היה עשיו מקבל עליו תשובה לא היה יעקב קונה ממנו את הבכורה, לכן בא הכתוב ומעיד שכל זה היה ללא הועיל, אלא "ויבז עשיו את הבכורה", שלמרות זאת עמד עשיו במרדו וזלזל בבכורה.
יעקב דיבר דברי תורה בעת שהאכילויעקב דיבר דברי תורה בעת שהאכילו
עי"ל בדרך הדרש על דרך הנאמר במשלי (ט' ה)' "לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מסכתי", ואיתא שם במדרש דאין לחם אלא תורה, ויעקב אבינו בבואו ליתן לעשיו מנזיד העדשים שלא תהיה האכילה כזבחי מתים, דיבר באוזנו דברי תורה ומוסר, וזה אומרו ויקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים.
