וְגַם שֶׁנּוֹדַע לוֹ עַל פִּי הַדִּבּוּר כְּשֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה, שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק

וְגַם שֶׁנּוֹדַע לוֹ עַל פִּי הַדִּבּוּר כְּשֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה, שֶׁהִיא בַּת זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְלָכֵן לֹא

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים (כה, כז)

דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִתְפַּלֵּל שֶׁהַקּוֹרֵא תְּהִלִּים יְהֵא חָשׁוּב כְּעוֹסֵק בִּנְגָעִים וְאָהֳלוֹת (שוח"ט תהלים, א). וְכָתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהָעוֹסֵק בְּסֵדֶר טְהָרוֹת הוּא תִּקּוּן לִפְגָם הַבְּרִית, אִם כֵּן הַקּוֹרֵא תְּהִלִּים הוּא תִּקּוּן לִפְגָם הַבְּרִית. וְרַבֵּנוּ אֶפְרַיִם (פר' וזאת הברכה) כָּתַב, שֶׁהָאוֹמֵר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה. וְעוֹד כָּתַב, שֶׁהָאוֹמֵר תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם זוֹכֶה לִהְיוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְעוֹד כָּתַב, שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר קְצָת מִזְמוֹרִים קוֹדֵם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. וְהַגָּאוֹן הֶחָסִיד בַּעַל שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית הִפְלִיא לְדַבֵּר עַל סְגֻלַּת קְרִיאַת תְּהִלִּים, וְהִזְהִיר לִקְרוֹתָן בְּנַחַת כַּהֹגֶן וְכַשּׁוּרָה, עַיֵּן שָׁם. לְפִי זֶה נִרְאֶה, שֶׁאַף הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לָהֶם לַעֲסֹק בַּהֲלָכוֹת, יְפַנּוּ וִיבַקְשׁוּ אֵיזוֹ שָׁעָה קְטַנָּה בְּכָל יוֹם לִלְמֹד קְצָת תְּהִלִּים וְלִלְמֹד קְצָת מוּסָר. וְסִימָנָךְ, "אִישׁ תָּם" [= תְּהִלִּים מוּסַר] עִם שֶׁהוּא "יוֹשֵׁב אֹהָלִים". (אורות אלים)

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה. (כה, לב)

כְּתִיב: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה". לָמָּה לוֹ לִכְתֹּב: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו" וְכוּ', לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב כִּי אִם: "וַיִּמְכֹּר אֶת־בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב" (שם שם, לג), וְלָמָּה כְּתִיב מַה שֶּׁחָשַׁב עֵשָׂו? אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּתְמַהּ, לָמָּה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶמְשָׁלָה לִבְנֵי עֵשָׂו - אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתָּדִיר הָיָה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם סַכָּנָה בִּמְקוֹם הַחַיּוֹת כְּדֵי לָצוּד צַיִד לְהָבִיא אֶל אָבִיו. וּמִמֶּנּוּ לָמַד יוֹסֵף, כְּשֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב (שם לז, יג): "לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם", וַהֲלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, אֶלָּא אָמַר יוֹסֵף: עֵשָׂו הוֹלֵךְ תָּדִיר לִמְקוֹם סַכָּנָה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא לְאָבִיו, וְאָבִי שְׁלָחַנִּי לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אַחַי, שֶׁהוּא חִיּוּת שֶׁל אָבִי, וְלֹא אֵלֵךְ? וְיִלְמַד כָּל אָדָם אֵיךְ לִטְרֹחַ כְּדֵי לְהָבִיא פַּרְנָסָה לְאָבִיו, וְאֵיךְ יִהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז לַעֲשׂוֹת מִצְוַת אָבִיו.

וְאִם תִּרְאֶה רְשָׁעִים, שֶׁמְּקִלִּים בִּכְבוֹד אֲבִיהֶם וְאִמָּם וּמַצְלִיחִים - דַּע שֶׁהוּא לְרָעָתָם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עָנְשָׁם גָּדוֹל לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן יֵשׁ רְשָׁעִים, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂים עַוְלָה מַרְוִיחִים וּמַצְלִיחִים, וּכְשֶׁעוֹשִׂים בְּיֹשֶׁר, לֹא יַצְלִיחוּ - זֶהוּ גַּם כֵּן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עֲוֹנָם גָּדוּשׁ, וְשָׁעָה מְשַׂחֶקֶת לָהֶם כְּדֵי שֶׁיִּפָּרַע מֵהֶם יוֹתֵר בַּגֵּיהִנָּם. וְרָאוּי לְיִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמו שֶׁיֹּאמְרוּ: "נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ" (תהלים ד, ח)- אִם לַמַּכְעִיסִים שֶׁרְאוּיִים לְפֻרְעָנוּת, כָּךְ שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים, כָּל שֶׁכֵּן לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. (יעלזו חסידים)

כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. (כד, ד)

וְאֵין מְזַוְּגִין לוֹ לַבֵּן אִשָּׁה אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן. וּבָזֹאת יִבָּחֵן, אִם מֵה' הָיְתָה לוֹ, יִתְקָרְבוּ הַלְּבָבוֹת, וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח. וּנְהִי דְּמַשְׁכַּחַת לָהּ אִישׁ שֶׁיֹּאמַר: לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ, וְדוֹחֲקִים אוֹתוֹ לִקַּח אוֹתָהּ עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, וְסוֹף דָּבָר בְּפֶרֶק הַנּוֹשֵׂא הוּא נֶהְפַּךְ לְאִישׁ אַחֵר וְאוֹהֵב אוֹתָהּ כְּגוּפוֹ, כַּאֲשֶׁר בְּעֵינֵינוּ רָאִינוּ כָּאֵלֶּה - אֲבָל אֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה, וּלְמֵיחָשׁ בָּעֵי שֶׁמָּא תִּהְיֶה שִׂנְאָתוֹ שְׁמוּרָה נֶצַח וְאֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה. לָכֵן לֹא יִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, וְלֹא יִדְחַק אֶת בְּנוֹ לְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ. נא"ה.

אַבְרָהָם אָבִינוּ כַּמָּה גֵּרִים גִּיֵּר, וְלֹא רָצָה לְהִתְחַתֵּן בָּהֶם, וְנִתְחַתֵּן בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה - לְפִי שֶׁהָיוּ צְנוּעוֹת וְגוֹמְלוֹת חֲסָדִים בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ.

הִשִּׂיאוֹ עַד הֱיוֹתוֹ בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה. (יעלזו חסידים)

וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ. (כו כו)

פֵּרוּשׁ, "אֲבִי מֶלֶךְ" הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "הָלַךְ אֵלָיו" עִם הָאָדָם "מִגְּרָר", בַּמֶּה שֶׁהוּא נִגְרָר, מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה (אָבוֹת פ"ד מ"ב), בָּא לִטַּמֵּא - פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר - מְסַיְּעִין אוֹתו (שַׁבָּת קד.), וְגַם עִקָּר גָּדוֹל "וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ", רְאֵה עִם מִי עוֹשֶׂה חָבֵר וּבֶן אָדָם לַדּוֹמֶה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִשְׁלֵי הַחֲכָמִים: אִם דֶּרֶךְ אִיש מִמְּךָ נִסְתָּרָה, יִרְאֶה עִם מִי עוֹשֶׂה חֶבְרָה, כִּי כָּל עוֹרֵב לְמִינוֹ וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. וְאָמְרו (בָּבָא קַמָּא צב:) לֹא לְחִנָּם הָלַךְ הַזַּרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. וּכְלָלָא דְּכֹלָּא הוּא הַפֶּה, "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (מִשְׁלֵי יח כא), וְזֶהוּ "וּפִיכֹל", הַפֶּה הוּא הַכֹּל, "שַׂר צְבָאוֹ", הָרְשָׁעִים נִלְחָמִים בּוֹ נֶגֶד יֵצֶר הַטּוֹב, וְהַצַּדִּיקִים נִלְחָמִים בּוֹ נֶגֶד יֵצֶר הָרָע. (דן ידין)

אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה'. (כו כט)

קָשֶׁה, לָמָּה פָּתְחוּ פִּיהֶם לְרָעָה לוֹמַר "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה", וַהֲוָה לְהוּ לְמֵימַר לֹא תַעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה. וְעוֹד, אֵיךְ אָמְרוּ "וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב", וַהֲלֹא גֵּרְשׁוּהו מֵאַרְצָם?

הַקָּדוֹשהַקָּדוֹש

בָּרוּךׁ בָּרוּך

הוּאְ הוּא

לָמָּהלָמָּה

נָתַןנָתַן

וְנִרְאֶה דְּכַוָּנָתָם הָיָה לוֹמַר אִם יִזְדַּמֵּן שֶׁנִּהְיֶה בְּאַרְצְךָ וְתִרְצֶה לְגָרְשֵׁנוּ מִמֶּנָּה כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ, בָּזֶה אֵין לָנוּ פֶּה לְבַקֵּשׁ,

מֶמְשָׁלָה לִבְנֵי עֵשָׂו - אֶלָּא בִּשְׁבִילמֶמְשָׁלָה לִבְנֵי עֵשָׂו - אֶלָּא בִּשְׁבִיל

כִּי בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לו (סוֹטָה פ"א מ"ז), רַק

שֶׁתָּדִירשֶׁתָּדִיר הָיָההָיָה הוֹלֵךהוֹלֵךְ לִמְקוֹםְ לִמְקוֹם סַכָּנָהסַכָּנָה

זֹאת שְׁאֵלָתֵנוּ, שֶׁאִם תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ הָרָעָה הַזֹּאת לְגָרְשֵׁנו מֵאַרְצֶךָ, יִהְיֶה בְּאֹפֶן אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ, "אֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ",

בִּמְקוֹםבִּמְקוֹם

הַחַיּוֹתהַחַיּוֹת

כְּדֵיכְּדֵי

לָצוּדלָצוּד

צַיִדצַיִד

"וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב" בַּמֶּה שֶׁ"וַּנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם".

לְהָבִיא אֶל אָבִיו וּמִמֶּנּוּ לָמַד יוֹסֵף.לְהָבִיא אֶל אָבִיו וּמִמֶּנּוּ לָמַד יוֹסֵף.

וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָיָה מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, זֶה אֵינוֹ, כִּי עַתָּה אַתָּה בְּרוּך ה', וְעַל זֶה בָּאנוּ אֵלֶיךָ לִכְרוֹת בְּרִית. (דן ידין)

וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. (כז לג)

פֵּרוּשׁ, דְּעִקָּר גָּדוֹל לִהְיוֹת יָרֵא וְחָרֵד שֶׁלֹּא לַחֲטֹא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כח יד) "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד". וְזֶה אָמְרוֹ: "וַיֶּחֱרַד" - מִי שֶׁהוּא יָרֵא וְחָרֵד, "יִצְחָק" לְיוֹם אַחֲרוֹן, אֲבָל צָרִיךְ "חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד" שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּיַד הַיֵּצֶר הָרַע, "וַיֹּאמֶר" - יֹאמַר הָאָדָם אֶל לִבּוֹ "מִי אֵפוֹא", מִי הַגּוֹרֵם לֶאֱפוֹת נְפָשׁוֹת הָרְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, הוּא שָׂטָן הוּא יֵצֶר הָרַע, "הוּא הַצָּד צַיִד" לְפַתּוֹת וְהוּא הֵבִיא לִי עַד גֶּדֶר "וָאוֹכַל מִכֹּל" עֵץ הַגָּן, וְגַם עֵץ הַדַּעַת בִּכְלָל וְגָרַם מִיתָה לָעוֹלָם.

הִנֵּה כִי כֵן יָדוּעַ דִּבְעִדָּנָא דְּיֵצֶר הָרַע לֵית דְּמַדְכַּר לְיֵצֶר הַטּוֹב (נְדָרִים לב:), וְהָעִקָּר יַקְדִּים אָדָם לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְיַשְׁכִּים לְהָרְגוֹ. וְזֶה אָמְרוֹ "בְּטֶרֶם תָּבוֹא", קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא "וָאֲבָרֲכֵהוּ" - לְשׁוֹן הַרְחָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרו (בָּבָא מְצִיעָא נט:) וּבֵרְכוּהוּ לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה", מְרֻחָק יִהְיֶה וְלֹא יִקְרַב אֵלֶיךָ רָעָה, "וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תְּהִלִּים צא י). (דן ידין)