ועתה שא נא כליך תליך וקשתך (כז, ג)

לכאורה הדבר תמוה, וכי זה פעם הראשונה שעשו יוצא לצוד ציד שיצחק צריך לומר לו לקחת את כלי הציד שלו, הרי עשו יודע זאת מעצמו? שמעתי להסביר, שמלאכת הצידה אצל עשו היתה קלה מאוד שהיה לובש בגדי החמודות שהיה בהם צורות של חיות, והיו מתקבצים אליו החיות וכך היה צד אותם ללא מאמץ, וכאן יצחק רצה לזכות אותו במצוה חשובה של כיבוד אב שיבוא לו בעמל ויגיעה, שאז לפי חשיבות המצוה כך תחול יותר הברכה, ולכן אמר לו שהפעם לא יעשה זאת בקלות ע"י הבגדים, אלא "שא נא כליך תליך וקשתך" שיקח את כלי הציד ויטרח בקיום המצוה. והוראה זו היתה השגחה פרטית, שהשי"ת סיבב שיצחק ידרוש כך מעשו, כדי שישאיר את בגדי החמודות אצל רבקה וכך היה לה במה להלביש את יעקב, וגם שיקח הרבה זמן עד שיצוד ואז יספיק יעקב לקחת את הברכות. ולפי"ז מובן שיצחק שאל "מה זה מהרת למצא בני"? שהרי הוא שלח אותו שיטרח ויעמול בצידה וכאן הגיע מהר. (שמחת חיים)