ווארט על הפרשה

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. מַה הַפְּשָׁט בְּכָךְ שֶׁהַפָּסוּק מַתְחִיל שֶׁיִּצְחָק הָיָה הַבֵּן שֶׁל אַבְרָהָם, וּמְסַיֵּם שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק?

רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן, סִימָן נג), "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה - חַיָּיו חַיִּים, וְהוּא מְבַלֶּה יְמֵי חַיָּיו בְּטוֹב תָּמִיד; כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ כָּרָאוּי וְיֵשׁ לוֹ טוֹב בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ. וַאֲפִילוּ כְּשֶׁאֵינוֹ כָּךְ, דְּהַיְינוּ שֶׁאֵין מִתְנַהֵג לוֹ כְּסֵדֶר וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם, גַּם כֵּן טוֹב, כִּי הוּא בָּטוּחַ שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו לְהַבָּא וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה.

אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם - חַיָּיו אֵינָם חַיִּים כְּלָל, כִּי תֵּיכֶף כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה רָעָה, שׁוּב אֵין לוֹ שׁוּם חַיּוּת, כִּי אֵין לוֹ בְּמַה לְנַחֵם עַצְמוֹ כְּלָל מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה כְּלָל וְאֵין לוֹ שׁוּם חַיּוּת וְשׁוּם טוֹב מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ". אֲבָל עִם אֱמוּנָה הֲרֵי כָּל כָּךְ טוֹב וּמֵאִיר לָאָדָם תָּמִיד.

שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ קְשׁוּרִים אֶחָד בַּשֵּׁנִי, כְּשֶׁלִּיהוּדִי יֵשׁ אֱמוּנָה חֲזָקָה, הוּא תָּמִיד שָׂמֵחַ; וְאוֹתוֹ דָּבָר זֶה גַּם הָפוּךְ, כְּכָל שֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה יוֹתֵר לִשְׂמֹחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּךְ גְּדֵלָה אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ וּמִתְחַזֶּקֶת יוֹתֵר.

אַבְרָהָם אָבִינוּ הֲרֵי הָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהִכְנִיס אֱמוּנָה לָעוֹלָם, כְּפִי שֶׁרַשִּׁ"י אוֹמֵר (בְּרֵאשִׁית כד, ז) שֶׁלִּפְנֵי שֶׁאַבְרָהָם בָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה "אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם", אֲבָל כְּשֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לִמֵּד אֶת הָאֲנָשִׁים לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא נַעֲשָׂה "אֱלֹקֵי הָאָרֶץ", גַּם כָּאן בָּעוֹלָם כְּבָר יָדְעוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

יִצְחָק הַכַּוָּנָה עַל מִדַּת הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁהַפָּסוּק אוֹמֵר (בְּרֵאשִׁית כא, ו) "צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים, כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי". זֶה הַפֵּרוּשׁ בַּפָּסוּק, "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק", מָהֵם הַיְלָדִים – הַתּוֹצָאוֹת – שֶׁל יִצְחָק, שֶׁל מִדַּת הַשִּׂמְחָה, כְּשֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ? "בֶּן אַבְרָהָם", שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה "בֶּן אֱמוּנָה", כִּי עַל יְדֵי שִׂמְחָה מַגִּיעִים לֶאֱמוּנָה זַכָּה וּבְרוּרָה; וְאוֹתוֹ דָּבָר גַּם הָפוּךְ, "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק", הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לִיהוּדִי, הִיא גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד שָׂמֵחַ וּמְרֻצֶּה.

הָבָה נִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁשּׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מִקְרֶה, כָּל דָּבָר עוֹשֶׂה רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק, וְאָז יֵלֵךְ לָנוּ תָּמִיד טוֹב, וְנִהְיֶה תָּמִיד שְׂמֵחִים וּרְגוּעִים.

(תּוֹךְ הַנַּחַל תּוֹלְדוֹת תשע"א)