<p>ופרינו בארץ: תרגומו, וניפוש בארעא (רש"י). רש"י מלמדנו, שתיבת "ופרינו" אינה מלשון "פרו ורבו", דהיינו, הולדת בנים ובנות רבים, שהרי – ליצחק היו בסך-הכול שני בנים. אלא הפירוש של "ופרינו" הוא "וניפוש", היינו שיצחק עצמו יהיה בריבוי וגדלות, כדכתיב, "ויגדל האיש וגו'". והוא על-דרך מה שכתוב (בראשית ב) "שם האחד פישון", ופרש"י "על שם שמימיו מתברכין ועולין כו' נקרא פישון", היינו שהמים עצמם מתרבים ומתגדלים.</p>
<p>(לקוטי שיחות כרך י, עמ' 72.)</p>

ביאור לקוטי שיחות לפסוק ופרינו בארץ בפרשת תולדות: מדוע פירש רש"י וניפוש בארעא, וכיצד הדבר מבטא את גדלותו וריבויו העצמי של יצחק ולא רק הולדת בנים.

ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ (כו,כב)

תוכן מעובד לעזר וסיוע בהקהלת קהילות, מסיבות שבת, מבצע תפילין וכיו"ב