ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה'

ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו (כה, כא) קשה שבתחילת הפסוק כתוב 'לנכח אשתו' ולא נזכר שמה, ואלו בסוף הפסוק היא נזכרת בשם רבקה? ותרץ בספר 'גורל גדליהו', הנה חז"ל אמרו שהמתפלל על חברו צריך להזכיר שמו, אבל המתפלל בפניו אינו צריך להזכיר שמו, שנאמר 'אל נא רפא נא לה'. יצחק חשבו בלבו, הרי אמי שרה לא זכתה להוליד עד שה' שינה את שמה 'שרי לא תלד, אבל שרה תלד', לכן הסתפק איך יתפלל שרבקה תלד, אולי גם היא צריכה לשנוי השם. לכן התפלל סתם 'לנכח אשתו' שהיתה עומדת בפניו ולא יצטרך להזכיר את שמה. וה' עשה לה נס 'ותהר רבקה אשתו', אף בלי שנוי השם.