הבטחת האריז"ל "טוב לו לאדם שהוא חשוך בנים שיכוון בתפלתו בכוונה זו"
בפרשתנו פרשת תולדות כא): "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו". דבר בעתו מה טוב להתבונן במה שגילה לנו רבינו האריז"ל כוונה נשגבה בכתוב זה שראוי לכוון למי שהוא חשוך בנים ל"ע, וכפי שהוא מעיד בלשון קדשו: "וטוב לו לאדם שהוא חשוך בנים שיכוין בתפלתו בכוונה זו". והנה הדברים בלשון קדשו:
(בראשית כה-
"נודע כי שם אדנ"י במילואו [אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד] הוא בגימטריא תרע"א. והנה ג' אותיות תר"ע [מתוך ד' אותיות תרע"א] נרמזו בג' אותיות עת"ר מן ויעת"ר. עוד יש בו שתי אותיות ו"י מן ויעת"ר, והם רמוזות באות א' של תרע"א שציורה ב' יודין עילאה ותתאה ואות ו' ביניהם.
ונמצא כי ו"י של ויעת"ר הם ו' וי' תתאה של אות א' וחסר ממנה יו"ד עילאה, והיא סוד המזל העליון אשר משם נמשכים ובאים הבנים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מו"ק כח.) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא.
וזה סוד ויעתר יצחק, כי נתכוין אל יו"ד עילאה הנזכר שממנה נמשכים ובאים הבנים. וטוב לו לאדם שהוא חשוך בנים, שיכוין בתפלתו בכוונה זו שביארנו. ולכן לנכ"ח בגימטריא מזל"א, והם ג' הויו"ת שבו כנודע שהם בגימטריא מזל"א, כי משם הבנים באים כנזכר".
כל הנשמות נמשכות ממלכות שהיא שם אדנ"י
נרחיב לברר מקחו של רבינו האריז"ל, על פי מה שידוע כי כל נשמות ישראל נמשכות מהיחוד של קוב"ה ושכינתיה שהוא היחוד של זעיר אנפין ומלכות, כמבואר ב"עץ חיים" (שער יא פ"ו): "דע כי כל העולם כולו מתנהג על ידי זעיר אנפין ונוקביה, וכמו שהם נקראו בנים של אבא ואמא, גם אנחנו נקראים בנים של זעיר אנפין ונוקביה בסוד (דברים יד-א) בנים אתם לה' וגו'". פירוש "בנים אתם לה' אלקיכם", לזעיר אנפין שהוא השם הוי"ה, ולנוקביה שהיא המלכות הנקראת גם בשם אלקי"ם.
זאת ועוד ידוע כי המלכות נקראת בשם אדנ"י מלשון "אדנים" למשכן, כי היא מקבלת את הנשמות והשפע משם הוי"ה שהוא הזעיר אנפין, באופן שלידת הנשמות היא דרך המלכות משם אדנ"י, ומטעם זה נקראת המלכות "כנסת ישראל", כי היא כונסת בתוכה את כל הנשמות, כמו שכתב ב"שערי אורה" (שער א):
"ובראש כל העיקרים שמסרנו בידך יש לנו למסור בידך קבלה, כי בכל מקום שתמצא לרבותינו ז"ל שמזכירין כנסת ישראל, היא זאת המדה הנקראת אדנ"י ונקראת שכינה ושאר כל השמות שאמרנו, והיא המחזקת בה כל קהל ישראל ובה מתכנסים ומתקבצים".
והנה מה שכתב על כך הגה"ק בעל "בן איש חי" בשו"ת "רב פעלים" (או"ח סימן א): "עתה אודיעך כי המלכות העליונה הנקראת בשם שכינה כאמור, הואיל דהנשמות של ישראל נולדות ונמשכות ממנה, גזרה חכמת האלוק יתברך לטובת ישראל ולטובת העולם, שיהיה נמשך חלק ממנה לשכון בזה העולם התחתון".
המשכת הבנים משם אדנ"י במילואו אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד בגימטריא תרע"א
בדרך זו במסילה נעלה לבאר בזה מה שמגלה לנו רבינו האריז"ל סוד הכתוב "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", על פי מה דאיתא בתיקוני זוהר (הקדמה טו:) כי אות א' מורכבת מג' אותיות יו"י, אות י' למעלה בצד ימין, אות י' למטה בצד שמאל, ואות ו' באמצע בקו אלכסון המקשר בין ב' יודי"ן , וג' אותיות יו"י מספרן שם הוי"ה.
הנה כי כן מגלה לנו האריז"ל כי כאשר שם אדנ"י הוא במילואו שעולה בגימטריא תרע"א, אז זוכים לבנים מן האות א' מהאות י' העליונה שהיא בבחינת מזלא שמשם נשפעים בני חיי ומזוני, כמבואר בגמרא "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא", אבל מי שהוא חשוך בנים ה' ישמרנו ויצילנו, הרי זה משום שיש פגם באות א' שהיא חסרה י' העליונה, ונשארו מן האות א' רק ב' אותיות ו"י.
וזהו סוד "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", מילת ויעת"ר יש בה ג' אותיות עת"ר מד' אותיות תרע"א, וניתוספו להן ב' אותיות ו"י של ויעת"ר, לרמז על האות א' שנחסרה ממנה האות י' העליונה, ונשארו רק ב' אותיות ו"י שיחד עם עת"ר הוא צירוף ויעת"ר, וזהו שכתוב "ויעתר יצחק לה'", שהתפלל על אותיות ויעת"ר שישלים הקב"ה את י' העליונה של האות א'.
ונראה להוסיף אף שאינו מפורש בדברי האריז"ל, שכוונתו לפרש בזה "ויעתר יצחק לה'", שהתפלל להשלים את האות א' בג' אותיותיה יו"י בגימטריא הוי"ה כדי להמשיך משם בנים, "ויעתר לו הוי"ה", שהשלים הקב"ה את השם הוי"ה בג' אותיות יו"י שעל ידי זה האירו עליו כל ד' אותיות תרע"א של שם אדנ"י במילואו, "ותהר רבקה אשתו".
נפלא לבאר בזה הרמז שהביא ב"אמרי נועם" פרשת ויצא (אות יג) בשם ה"מגלה עמוקות" בפסוק (בראשית כח-י): "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" - ויצ"א נוטריקון ו'ירא י'עקב צ'ורת א'לף. לפי דברי האריז"ל יש לבאר הכוונה בזה, כי כשהלך יעקב לחרן להעמיד שם את כל בית ישראל, צייר לפניו את האות א' של השם אדנ"י במילואו שמשם ממשיכים בנים, כמו שעשה יצחק אביו כשהתפלל על רבקה להוליד את יעקב עצמו.
ביאור דברי האריז"ל בענין נכ"ח בגימטריא ג' פעמים הוי"ה כמנין מזל"א
הבה נמשיך להתבונן בדברי האריז"ל הנ"ל, שהוסיף לפרש מה שכתוב "לנכח אשתו" בלשון קדשו: "לנכ"ח בגימטריא מזל"א, והם ג' הויו"ת שבו כנודע שהם בגימטריא מזל"א, כי משם הבנים באים כנזכר". וכוונתו בזה על י"ג תיקוני דיקנא, ששורשם מג' שמות הוי"ה שיש בהם י"ב אותיות, ועם הכולל הרי י"ג מדות של רחמים, המסתיימות בשתי המדות "נוצר" "ונקה" הנקראות מזל"א בגימטריא ג' פעמים הוי"ה, ופירוש "מזלא" הוא מלשון "יזל מים מדליו", שנוזל משם שפע של בני חיי ומזוני.
כעבדא קמיה מאריה נראה לבאר כוונה זו בדרך עבודה, על פי הקדמה יקרה מאירת עינים ממשנתו הטהורה של רבינו האריז"ל ב"שער המצוות" (פרשת שלח לך ד"ה איסור) בענין קדושת שמירת העינים, והנה לשון קדשו:
"איסור ראיית העין. כתיב (במדבר טו-לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו', וכתיב (משלי ד-כה) עיניך לנכח יביטו וגו'. דע כי בכתוב הזה נרמז ענין מה שהיה נוהג רב, שלא היה מוציא ראיית עיניו חוץ לד' אמות, ונודע שאין הסתכלות העין רק או לפניו או לשני צדדין, כי ודאי שבהיות האדם מהלך אינו מסתכל לאחוריו והולך, ובשלשה צדדין אלו צריך שלא יושיט עיניו חוץ לד' אמות.
נמצאו ג' פעמים ד' הם י"ב כמנין ג' הויות, אחת לפניו ואחת לימין ואחת לשמאל, וכל הוי"ה יש בה ד' אותיות שהם ד' אמות, ולכן לא יושיט עיניו חוץ מהם אלא תביט ותסתכל בג' הויו"ת אלו". הוסיף על כך רבי שמואל ויטאל בהג"ה: "וזה שאמר הכתוב עיניך לנכח יביטו, רצונו לומר לנכ"ח ג' הויות הנזכרים העולים גם כן בגימטריא נכ"ח, שם יביטו עיניך ולא חוצה להם".
המקדש את עיניו להסתכל רק בד' אמות מג' צדדיו זוכה להמשיך בנים ממזלא
רעיון קדוש זה בתוספת ביאור מבואר ב"לקוטי תורה" לרבינו האריז"ל על הפסוק (משלי שם): "עיניך לנכח יביטו", כי על ידי כוונה זו בג' שמות הוי"ה זוכים לעורר מזלא עילאה שמסוגל לבני חיי ומזוני:
"עיניך לנוכח יביטו. הוא סוד מה שאמרו בגמרא (רש"י מנחות קי. ד"ה שימי את) על רב שלא הסתכל חוץ לד' אמות, והנה אין הושטת העין רק לג' צדדים, שהם פנים וב' צדדים, כי שם צריך שלא יסתכל חוץ לד' אמות. והנה ג"פ ד' הן י"ב אמות נגד ג' שמות הוי"ה שהן י"ב אותיות, והנה ג' הויות ג' פעמים כ"ו עולה כמנין מזל"א.
וזהו עיניך לנכח יביטו, כי נכ"ח גימטריא ג' הויות כנ"ל, שלא יושיט עיניו רק ג' פעמים ד' אמות שהן ג' הויות שעולין נכ"ח. וזהו ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, כי בני חיי ומזוני במזלא תליא, כי ג' הויות עולין מזל"א ונכ"ח, וזהו לנכח אשתו, כי התפלל על בנים שהן במזלא עילאה גימטריא נכ"ח, כי משם הבנים באים".
נמצינו למדים מדברי רבינו האריז"ל דבר נפלא, כי המקדש את עיניו בכל דרכיו באופן זה, שהוא מסתכל רק בג' פעמים ד' אמות שבשלשה צדדיו ימין שמאל ואמצע, והוא מכוון לייחד ג' פעמים השם הוי"ה אשר הם עולים בגימטריא מזל"א, הרי הוא זוכה לבני חיי ומזוני אשר על כך אמרו חכמינו ז"ל: "חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא".