יראה חיצונית ויראה פנימית

מתוך כתר שם טוב צג: לאחר חידוש בארות אברהם אביו חופר יצחק גם את הבארות השייכות למדתו הבארות מדת הראשונות יצחק, עׂשק ושטנה, שייכות ליראה החיצונית, יראת העונש, שדווקא היא היראה הנוגעת לגוים – יצחק חופר את הבארות הללו כדי לתקן את הגוים לפי המדרגה שלהם עצמם. גם זה ענין אקטואלי, כדברי הרבי לרמטכ"ל בר-לב ש"רק יראת עונש ופעולות תגמול ביכולתה למנוע חבלנות" – אי אפשר להתחיל לתקן את הגוים בלי יראת שלו, היראה. שחופר העונש

הפלשתים טענו שהם רוצים את מדת האהבה של אברהם. הסימן הראשון של עבודה שגויה הוא שהאדם מחפש עבודה שאינה שייכת לו, כמו שהפלשתים, שתיקונם יראה חיצונית, טוענים פתאום שהם רוצים את מדת האהבה – מדתו של אברהם, שהם עצמם סתמו את הבארות שלו.

כדבעי.

אכן, יצחק אבינו נעתק מהמקום בו חפר את שתי הבארות הקודמות, בארות היראה החיצונית, וכאילו אינו עוסק עוד בתיקון הגוים, אלא חופר את הבאר ששיכת לו בעצם (ששרשה בגבורה דעתיק), באר של יראה פנימית – "ויעתק משם ויחפֹר באר אחרת ולא רבו עליה וגו'". דבקותו של יצחק ביראה הפנימית גורמת ל"יתפרדו כל פֹעלי און" אצל הפלשתים.

(בראשית פ"ד)