טעמי רש"י לכהיית עיניו של יצחק
יצחק נתברך בברכה מיוחדת מהקב"ה, וכמו שכתוב בפרשת חיי שרה (כה, יא) "ויברך אלקים את יצחק", ורש"י שם מפרש: "נתיירא (אברהם) לברך את יצחק מפני שצפה את עשו יוצא ממנו, אמר: יבוא בעל הברכות ויברך את אשר ייטב בעיניו, ובא הקב"ה ובירכו."
ומעתה הוקשה לרש"י: כיון שיצחק נתברך מהקב"ה, מקור הברכות – למה יש לו לחשוש ולומר "הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי", בשעה שעדיין לא הגיע אפילו להגיל של אמו ואביו? ולכן הוצרך רש"י לבאר באופן מיוחד, שהיה זה משום שהגיע חמש שנים לפני "פרק אמו".
ג. וכעין זה מובן בנידון דידן – זה שכהו עיניו של יצחק:
רש"י לא רצה לפרש את הכתוב באופן סתמי, שכיון ש"זקן יצחק" לכן "ותכהינה עיניו מראות" – כי כיון שיצחק נתברך מהקב"ה בעצמו, אינו מסתבר כלל שלאחר מכן תביא אותו זקנתו למצב כזה של צער ויסורים, ועד שרש"י מפרש (בפירושו לפ' ויצא כח, יג. לא, מב) שמי שנמצא במצב זה נחשב "כמֵת"!
ובפרט, שלא מדובר על זמן קצר שבו כהו עיניו, אלא על (לכל הפחות) חמשים ושבע שנים – שהרי בפרשתנו מדובר על מה שהיה בעת היות יצחק בן מאה ועשרים ושלוש, ובפועל יצחק האריך ימים עד גיל מאה ושמונים!
[ועוד להוסיף, שבספר בראשית (עד כה) מסופר על כמה אנשים שהאריכו ימים הרבה יותר מקכ"ג שנים, ולא מצינו בכתוב שבגלל זה כהו עיניהם (ברש"י מצינו (בפ' בראשית ד, כג) רק לגבי למך שהיה סומא, וגם זה הוא רק לפי פירוש אחד)– .
וגם מה שמצינו ביעקב (בהמשך הפרשיות) אשר עיניו "כבדו מזוקן", הרי היה זה רק בסוף ימיו ממש, ומלבד זאת הרי "כבדו" קל יותר מאשר "ותכהין" (ראה זהר פרשתנו קמב, א. ספורנו כאן).]
ולכן מפרש רש"י טעמים מיוחדים על זה שכהו עיניו של יצחק. והיינו, שמצד ברכת ה' היה יצחק צריך להיות במצב ש"לא כהתה עינו" (וכמו שכתוב לגבי משה – ברכה לד, ז), אך התערבו כאן ענינים "צדדיים" שהם אלו שגרמו לכהיית עיניו;
ובזה גופא מביא רש"י כמה טעמים ולא די לו באחד מהם, כי כל פירוש בפני עצמו אינו חד וחלק, כדלקמן.
ד. הטעם הראשון שמביא רש"י – שכהיית עיניו של יצחק היתה כתוצאה "בעשנן של אלו", נשי עשו שהיו מקטירות לעבודה זרה, וכמו שסיפר הכתוב לעיל (כו, לה) שהיו "מורת רוח ליצחק ולרבקה".
והמעלה בפירוש זה היא סמיכות הכתובים (ראה גם רא"ם ושפתי חכמים על רש"י): מכיון שהכתוב אומר "ותכהין עיניו מראות" – ולא מסתבר שהיה זה רק בגלל זקנה, שהרי הקב"ה בירך אותו (כאמור) – מסתבר שהטעם לזה נמצא בדברי הכתוב הסמוך עצמו; וכדיוק לשון רש"י – "בעשנן של אלו", נשי עשו שנזכרו זה עתה.
ולכן מציב רש"י פירוש זה כפירוש ראשון, כי הוא העיקר לפי "פשוטו של מקרא" – שהטעם לכהיית עיניו של יצחק מובנת מתוך סמיכות הכתובים גופא (בשונה מהפירושים האחרים שמביאים טעם חדש שאין לו הוכחה מתוך הכתוב).
אולם כיון שפירוש זה מעורר קושי, כי (א) לכאורה נשי עשו לא הקטירו לעבודה-זרה בתוך ביתו של יצחק גופא, אלא בבתיהם שלהם – ואם כן איך הגיע העשן והזיק ליצחק? (ב) אם הזיק העשן ליצחק – למה לא הזיק גם לרבקה (וראה במפרשי רש"י שהאריכו בזה)?
לכן הביא רש"י שני טעמים נוספים, שלפיהם מתורץ שכהיית העינים היתה דוקא ביצחק – או משום דמעות המלאכים בעת העקידה, או כדי שיעקב יזכה בברכות.
ה. הטעם השני שמביא רש"י, שדמעות המלאכים בעת העקידה "נפלו על עיניו" של יצחק, הוא ענין של "מדרש" – ולכן מביאו רש"י כפירוש שני בלבד, כי אין לו יסוד מתוך "פשוטו של מקרא".
אולם יחד עם זה יש בו מעלה מיוחדת – שאינה בשני הפירושים האחרים, והיא:
לכולי עלמא, זה שיעקב קיבל בפועל את הברכות (במקום עשו) היה בזכות זה שכהו עיניו של יצחק, כמובן.
ומעתה, לפי הפירוש הראשון והשלישי נמצא דבר פלא, שברכותיו של יעקב הגיעו לו כתוצאה מענין של גנות וחסרון:
לפי הפירוש הראשון – זכה יעקב לברכות בגלל עשן העבודה-זרה שהכהה עיני אביו, ולפי הפירוש השלישי – בגלל שיצחק רצה לברך את עשו והקב"ה הכהה עיניו;
ודוקא לפירוש השני אתי שפיר, שזה שכהו עיניו של יצחק היה כתוצאה ממעלתו בענין העקידה – ויעקב זכה לברכות כהמשך למעלת העקידה.
ו. הטעם השלישי שמביא רש"י, "כדי שיטול יעקב את הברכות", יש בו קושי גדול – ולכן מציבו רש"י כפירוש אחרון:
"הרבה דרכים למקום", והאמנם לא מצא הקב"ה דרך אחרת להביא על יעקב את הברכות אלא על ידי שיכהו עיניו של יצחק, דבר הכרוך בצער ויסורים, לשנים כה רבות?!
אך סוף סוף יש מעלה בפירוש זה לגבי הפירושים הקודמים – כי (א) הפירוש השני – שדמעות המלאכים הן שהכהו עיני יצחק - הוא "מדרש" שאין לו מקור בפשט, ואילו פירוש זה מיושב גם בפשט. (ב) לפי הפירוש הראשון – שכהו עיני יצחק בגלל עשן עבודה-זרה – קשה: למה דוקא יצחק? ואילו לפירוש זה מיושב בפשיטות.
[עוד מעלה בפירוש זה, שלפיו מובנת הסמיכות "ויהי כי זקן יצחק – ותכהין עיניו" (שכאשר הזקין יצחק ורצה לברך את עשו לפני מותו, כהו עיניו כדי שיעקב יקבל ברכות אלו); משא"כ להפירושים הקודמים שלכאורה כהיית עיניו של יצחק היתה מחמת ענינים אחרים שהיו עוד לפני ש"זקן יצחק". ודו"ק].
