ז. טלית השייכת לביהכ"נ - ברכה עליה
מ"ב סקי"א: וכל זה בטליתו של איש פרטי, אבל בטליתות של הקהל כעין שלנו המצויות בבתי כנסיות צריך לברך עליו לכו"ע אפילו לבשו רק לעבור לפני התיבה או לעלות לתורה, משום דטלית של קהל אדעתא דהכי קנוהו מתחילה שכל מי שלובש אותו שיהיה שלו כמו באתרוג. ולא⁵¹ יועיל לכוין לפני הלבישה שאינו רוצה לזכות בו, שהרי הוא כבר שותף בו.
והנה, אם כי כן מצינו שסתמו הפוסקים⁵² כהלכה פסוקה לברך בכל ענין על טלית הקהל, למעשה נהוג עלמא⁵³ שאין מברכין כשמתעטף בה רק בשביל כבוד הציבור, כעובר לפני התיבה ועולה לתורה וכהן העולה לדוכן ושאר כיבודים הנוהגים להתעטף בהם בטלית, ורק כשמתעטף בה כשכוונתו לצורך מצות ציצית מברך, כגון כשאין טליתו אצלו ולוקח טלית הקהל להתפלל שחרית ושאר תפילות שכל הקהל מתעטפים בטלית, וכבר נתנו טעם⁵⁴ ליישב מנהגן של ישראל בזה וכפי שציין המשנ"ב בסיום דבריו לעיין בביה"ל בשם הבה"ט והשערי אפרים שהמתעטף בטלית רק לצורך כבוד הציבור בעלמא לא קרינן ביה 'אשר תכסה בה' ואין זו עטיפה המחייבת ציצית, ולכן גם אין מקפידים לעיין ולבדוק בציציותיה של טלית הקהל כשמתעטפים בה לכבוד הציבור גרידא.
אמנם כיון שסתימת הפוסקים לברך על טלית הקהל, נכון לכל ירא שמים לפני שמתעטף בטלית כזו להפקיר⁵ את חלקו בטלית (ואפילו הפקר⁶ בינו לבין עצמו יועיל לענין זה), ואז לדברי הכל אין חל חיוב ברכה על העיטוף. ויותר טוב יהיה אם ראשי הקהל יעשו תנאי מלכתחילה עם המנדבים הטליתות⁵⁷ שאין נותנים זאת לקהל, אלא נשאר ברשותם, ואין הנתינה אלא בתורת השאלה, ורק למי שירצה להתעטף בו בכדי לקיים בו מצות ציצית מקנים זאת במתנה על מנת להחזיר, ובזה שפיר יוצאים ידי כל הדיעות.
5 5
⁵¹ . עיין שו"ת הר צבי ח"א סי' י"ז, תשובות והנהגות ח"א סי' ל"ג. . וביניהם: פמ"ג א"א סק"ו, קיצשו"ע סי' ט' סעי' י"א, ברכת הבית שער ל"ז סעי' י"ח, בן איש חי פ' לך אות ה', ערוה"ש סעי' י', כה"ח סקט"ו, תורת חיים סופר סקי"ד, ומקור הדברים בא"ר סק"ו בשם המרדכי בהלכות קטנות (סי' תתק"נ) דטליתות של קהל הוי כטלית של שותפים ולכן כותב דאפילו לרש"ל והט"ז וסייעתו דאין מברכין על טלית שאולה יודו דעל טלית הקהל יש לברך. ⁵³ . כן כתבו בס' הליכות שלמה פ"ג סעי' י"ב בשם הגרש"ז אוירבאך זצ"ל, שו"ת משנה הלכות ח"ט סי' רל"ד, שו"ת רבבות אפרים ח"א סי' כ"א וח"ד סי' י"ד, ושו"ר כמו"כ בס' מעשה איש שכן הורה החזו"א זצ"ל לבחור כהן שלקח טלית ביהכ"נ שיכוין שלא לקנותה ולא לברך עליה. . בספרים הנ"ל, ובהליכות שלמה (שם) דאף אם מתעטף גם ראשו בטלית אין נוהגין לברך כפשטות דברי הבה"ט המובא בביה"ל. ⁵⁵ . שו"ת רבבות אפרים שם בשם הר"א ראם זצ"ל. ⁵⁶ . עיין לעיל סי' י"ב הערה 33, והכא בצירוף מנהג העולם שאין מברכין על טלית הקהל שפיר דמי לסמוך על המקילים בהפקר בינו לבין עצמו. . ואם קונים הטליתות מקופת ביהמ"ד, יתנוהו במתנה לאחד מראשי הקהל או ימכרוהו לו תמורת סכום כלשהו, והוא יתנהו להקהל בתורת השאלה גרידא, וע"ע תשובות והנהגות שם דבבימ"ד או ישיבה השייך לאדם פרטי אין צריך לכל זה, כי גם החפצים והטליתות שלו הם ואין דינם כטלית הקהל, ומהו בגדר ביהמ"ד של יחיד כתבינן בסי' קנ"ג אות י"ג. 52 54 57
