"צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה"
הקושיא ידועה איזה חיסרון כיס יש לכהנים בהקרבת הקרבן, הרי החיסרון כיס הוא לבעלים ולא לכהנים, ומדוע צריך לזרז את הכהנים שיקריבו את קרבן העולה ולא יחששו לחיסרון כיס.
ובפשטות הביאור הוא כי לכהן ישנו חיסרון כיס, משום שבכל הקרבנות ישנו דין ש'כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים', והכהן נשכר בעבודתו בקרבן, שמקבל את בשר הקרבן, אמנם בעולה הרי כולה כליל לה' והוא מקבל רק את עורות העולה, וזהו ה'חיסרון כיס' שאמרו שיש לכהנים בהקרבת קרבן העולה, שאין הכוונה שמפסיד ממון אלא זהו מניעת רווח, שבעבודתו בקרבן העולה אינו נשכר ואינו מקבל שכר הגון לעבודתו, ועל כן הוצרך הכתוב לומר "צו את אהרן ואת בניו לומר" ולזרזם במלאכת הקרבת קרבן העולה.
ואבי מורי זצ"ל פירש כי בודאי שאין חיסרון כיס לכהנים אלא החיסרון כיס הוא של הבעלים, רק שכאשר רואים אהרן ובניו הכהנים את החיסרון כיס שישנו לבעלים שעומד כנגדם הרי הם משתתפים בצערו ובהפסדו ומרגישים כביכול להם עצמם יש חיסרון כיס, ועל כן הוצרך הכתוב לזרזם שלא יחששו לחיסרון הכיס של הבעלים הישראל.
והיינו שהכהנים היו מרגישים ממש את צערם והפסדם של הזולת, וכפי שהבאנו במקום אחר מדברי המושב זקנים שפירש טעם האיסור לכהן גדול להיטמא לשבעה קרובים, שהוא משום שעל הכהן הגדול להרגיש שאת אותה אהבה שיש לו למשפחתו הקרובה, לאביו ולאימו ולאחיו ולאחותו, את אותה אהבה יהיה לו לכל עם ישראל, ולא יתכן שיטמא רק לאביו ואימו מחמת אהבתו אותם ולא יטמא לאדם אחר מישראל, כיון שהאהבה אצלו צריכה להיות לכולם בשוה, וכיון שלכל כלל ישראל אסור לו להיטמא, אם כן אף לאביו ולאימו אסור לו להיטמא.
ביאור נוסף של הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל
אמנם הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל פירש טעם האזהרה "צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה", שהרי דרשו בגמרא בשלהי מנחות (דף קי.) 'אמר רבי יצחק, מאי דכתיב (ויקרא ו יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם, כל עוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם', ע"כ דברי הגמרא.
ואם כן מאחר והעוסק בתורת הקרבנות נחשב לו כמו שהקריב את הקרבנות, והעוסק בתורת עולה נחשב לו כמו שהקריב עולה, אם כן עלולים הכהנים שלא ללמד לישראל דין זה שהעוסק בתורת עולה הרי הוא כאילו הקריב עולה, כיון שיחששו שאם כל ישראל יעסקו בתורת הקרבנות הרי ייחשב להם כמו שהקריבו קרבנות, ושוב לא יביאו קרבנות לבית המקדש, ואזי יישארו הכהנים עם חסרון כיס, כיון שלא יבואו ישראל להקריב קרבנות, אלא רק ישבו ויעסקו בתורת הקרבנות, ואזי לא יהיה להם לא את בשר הקרבנות ולא את עורות הקרבנות, ויישארו בלא כלום.
ונמצא שחשש החסרון כיס הוא מחמת ה"תורת העולה", שכיון שהעוסק בתורת העולה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב העולה, יכולים הכהנים לבוא על ידי כן לידי חסרון כיס.
ומשום כך הוצרכה התורה להזהיר את הכהנים שילמדו לישראל את דין זה שהעוסק בתורת עולה נחשב לו כמו שהקריב עולה, ולא יחששו לחיסרון כיס שלהם.
ובבעל הטורים כאן כתב וז"ל 'משה לאמר. צו את. סופי תיבות למפרע תורה ,ציוה אותם שיעסקו בתורה', ע"כ דברי בעל הטורים.
וזהו כדברי רבי שלמה קלוגר, כי האזהרה לכהנים היא שלא יעלימו מישראל את דין זה שהעוסק בתורת העולה הרי הוא כאילו הקריב עולה והעוסק בתורת הקרבנות הרי הוא כאילו הקריב קרבנות, כיון שהם מעדיפים שישראל לא ידעו את דין זה, אלא יביאו קרבנות ויקריבום בבית המקדש.
