"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"
במשנה באבות (פ"ה מ"ה) נמנו עשרה ניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש, ואחד מהם הוא ש'לא כיבו גשמים אש של עצי המערכה'.
ויש להתבונן מפני מה נעשה נס כזה שירדו גשמים על עצי המערכה ולא כיבוהו, הרי היה יכול הקדוש ברוך הוא לעשות נס שלא ירדו גשמים כלל על עצי המערכה, וכפי שנאמר בנביא (עמוס ד ז) "והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר", וכן מצוי שפעמים ישנם מקומות שבהם יורדים גשמים ומקומות סמוכים אליהם שבהם אין יורדים, [וסיפרה לי זקנתי ע"ה שזכורה היא כיצד בחג הסוכות ירדו גשמים על כל הסוכות ונרטבו כולן, ועל סוכתו של ר' שלמה זוויעהל'ר לא ירדו גשמים ונשארה סוכתו יבישה], ואם כן מפני מה נעשה הנס דוקא באופן זה שירדו גשמים על עצי המערכה ולא כיבו את האש שבהם.
ונראה שנאמר בזה יסוד גדול וחשוב, כי עלינו לידע שאף כאשר האדם רוצה לקיים מצוה ולהתחזק בדבר מסויים, אין לו לחשוב כי לא יהיו לו מפריעים, ובודאי שיהיו לו מפריעים רבים, אך עליו להתגבר על אותן ההפרעות ואותן הנסיונות, וכפי שהגשמים יורדים על עצי המערכה ומנסים לכבותה, אך אין הגשמים מצליחים לכבותה ו"אש תמיד תוקד על המבח לא תכבה", וכמו כן היא עבודת האדם שאף כאשר ישנם רוחות רעות שמנסים להזיזו מחיזוקו או מהמצוה שהוא מקיים, יתגבר עליהם ולא יסור מדרכו הטובה.
בזה ביארנו אף דברי הגמרא ביומא (דף כא:) דאיתא 'תניא ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח (ויקרא א ז), אף על פי שאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט', ע"כ דברי הגמרא.
ולכאורה יש להבין אם יורדת אש מן השמים, אם כן שוב מפני מה ישנה מצוה להביא את האש מן ההדיוט, הרי כבר ירדה היא מן השמים.
אמנם מבואר בזה אותו יסוד, כי אין לו לאדם לסבור שלא יהיו לו מפריעים, אלא עליו להביא את האש מן ההדיוט, ואחר שיתן את האש מן ההדיוט ויתגבר על המפריעים אזי יזכה שתרד לו אש מן השמים ולא יוכלו המפריעים לכבות לו את האש.
והדברים מתאימים עם מה שהבאנו במקום אחר מדברי הירושלמי בתענית (פ"ד ה"ה), דאיתא התם 'רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן, הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלושה, והיה משה תפיש בטפחיים והקדוש ברוך הוא בטפחיים, וטפחיים ריוח באמצע, כיון שעשו ישראל אותו מעשה ביקש הקדוש ברוך הוא לחוטפן מידו של משה, וגברה ידו של משה וחטפן ממנו, הוא שהכתוב משבחו בסוף ואומר (דברים לד יב) ולכל היד החזקה.ע"כ ,'
ולמדנו מדברי הירושלמי יסוד, כי גם אם נראה לאדם שהקדוש ברוך הוא אינו נותן לו ללמוד, ורואה הוא קשיים אדירים בכל מהלך חייו, והדברים אינם מסתייעים בידו, אם אלו קשיי פרנסה או קשיי משפחה או בריאות וכדו', אף על פי כן מוטלת על האדם חובה להיאבק ולהגיע לדרגת "היד החזקה", עליו ליקח את כל הקשיים שיש לו בחייו, להיאבק עמם ולהצליח עם קשיים אלו, כיון שהוא מצד עצמו מחויב ללמוד את התורה למרות כל הקשיים, ולעשות את כל שביכולתו, עד כדי כך שהיה עולה לשמים אילו היתה התורה נמצאת שם, ודבר זה למדנו מכך שגברה ידו של משה ונטל את הלוחות.
