מהר"ל (נתיבות עולם, נתיב הבטחון, עמ' רלג -ד ) ולפיכך אמר רבי עקיבא כל מה דעביד רחמנא לטב, כלומר כי הוא בוטח בה' כי מה שנעשה לו לטב עביד ומחמת בטחונו בו יתברך נעשה לו הדבר ההוא לטובה דבר שהיה נראה רע וכו'.
והוא יתברך אשר עושה ניסים לצדיקים ששמו בטחונים בו יתברך, היה גורם שהיו מאמינים כי ההצלחה היה גורם נחום איש גם זו וכו'. ונראה כי מה שאמר גם זו לטובה ולא אמר גם זה, כי רצה לומר אף אם נראה לו פורעניות היותר גדול, הש"י עושה ממנו טובה, וזה נרמז בלשון זו שמספרו י"ג, כי הווי הגמור הוא י"ג לכך היין שמביא אוי ואבוי ויללה (כמו שאמר למי אוי ולמי אבוי וגו' לכך כתיב בפרשת נח אצל היין י"ג ווי"ן, להורות כי היין מביא כל ווי שהם י"ג) ונתבאר במקום אחר כי אלו י"ג ווי"ן הם הפך הטוב הגמור, שהטוב הגמור הוא י"ג (ודבר זה אמרו במסכת תענית אצל ר"א בן פדת שנתן לו הש"י י"ג נהרתא משכי שמן אפרסמון, ובארנו דבר זה אצל להנחיל אוהבי יש, כי הם נגד י"ג מדות שהם מדת טובו של הש"י, והפך זה הוא ווי הגמור ג"כ י"ג) ולכך הוא"ו שהוא לשון ווי הוא י"ג במספרו.
ולכך יאמר גם זו לטובה, ר"ל שגם זו שאם נראה פורעניות וצרה גדולה שהוא י"ג כנגד י"ג ווי"ן, על ידי הבטחון בו יתברך נעשה לטוב הגמור, כי הבטחון בו יתברך עדי עד ויכול הוא יתברך שיהיה זה לטובה, ולכך אין לך אות שנקרא אות ההפך כמו הוא"ו שנקרא אות ההפך, דבר זה מורה כי הוא יתברך הדבר שנראה רע הגמור, יכול לעשות ממנו הטוב הגמור, וכל זה מפני שהוא יתברך אחד ובידו הכל, ולכך מן דבר שנראה רע גמור עושה ממנו הטוב הגמור. ולכך מספר אחד מספרו ג"כ י"ג כמספר וא"ו, ולכך היה נקרא נחום איש גם זו, כי נרמז הכל בלשון זו. והבן הדברים שהם עמוקים ואמיתים.
כמה גדול מדת הבטחון שבוטחים בו יתברך בכל לב, עד שכל הדברים נעשים לו לטובה כמו שהיה אצל ר"ע ואצל נחום איש גם זו. כי מפני שהוא היה בוטח בו יתברך שיציל הש"י אותו כי הכל יכול, וכמו שאמר (ישעיה כו ד) בִּטְחוּ בוֹ עֲדֵי עַד, כלומר שאף שרואים וחושבים כי כבר אבדה תקותם אל יתיאש רק יהיו בוטחים בו עדי עד כי הש"י יכול להושיע אותם, וכאשר שם בטחונו בו אז על הש"י להציל אותו כאשר שם בטחונו בו יתברך.
