ס בִּיז עִת", אֲחָתִּץ מֶרָאָה יִן אִיט אוֹיךְ יַקְעכֶלְ־טֶין גְיָא זְיךִשְׁמַןֶן אוֹ פַין אִיז אִּוֹ , בְּלֶת שּׁשׁ וְי רֵנָיְנִי עִדָם עוֹ לָת הּוּיִמְשַׁי גִיז דִים אִיי אֲּז בַאקוֹם, אוֹיסָס מֵוֹפִיט תִ נְןְצַאנְגִ ינא )ְה (אוֹיךֶּלַגְיז מִר אֶת – עּיאוִצְמִיןֵיז "אִ'אְי סִם" ווָל עוֹלֶלוֹ שָׁלֲחַּ"ב ע וֹ ד ".
(משיחת יום ב׳ דחגה"ש תשמ״ה)
ד, לה. ד, לט. א) ואילך 1334ראה גם לקו״ש ח״ד ע׳ ב) (ושם, גם הטעם לעוד שינויים בין שני בפסוק וידעת גו׳ דוקא הכתובים: א) נאמר "היום" (המורה על נצחיות). .)״ מלבדו״אין עוד״ או ״אין עוד ב) – וראה ד״ה וידעת (וביאורו) בלקוטי תורה פרשתנו (ד, א ואילך). ועוד. רש״י על הפסוק. וראה בארוכה ג) ואילך (וראה שם 42לקו״ש חכ״ד ע׳ ) הטעם שרש״י 44 ואילך, ע' 39(ע׳ מחלק "פתח כו' וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים". עיין שם).
ראה המובא בספר המצוות להצמח ד) צדק מצות האמנת האלקות ספ״א וספ״ב. וראה הקדמת הזהר (יב, א), זח״ב (כה, א) – הובאו במצות האמנת האלקות שם בתחלתה. דברים רבה פ״ב, כח. ועל דרך זה ה) בילקוט שמעוני (יתרו רמז רסט. יהושע רמז י). יתרו יח, יא. וראה גם מכילתא על ו) הפסוק. וראה אור התורה יתרו (ס״ע תשלו ואילך). ועוד. מלכים־ב ה, טו. ז) יהושע ב, יא. ח) ילקוט שמעוני יתרו ויהושע שם. ועל ט) דרך זה במדרש שמואל פ"ט. ילקוט שמעוני יתרו ויהושע שם. י) לקוטי תורה שיר השירים לו, ב. ד״ה יא) הטה אלקי תרצ״ד (בסה״מ קונטרסים ח״ב). ובכמה מקומות. – וראה ספר הערכים־חב״ד (כרך ב) ערך אומות העולם ס״ג. ושם נסמן. תהלים קיג, ד. יב) לשון הכתוב – יחזקאל ח, יב. ט, ט. יג) ובד״ה הטה אלקי שם, שמטעם זה יד) הגשמי . התהוותהם אומרים שגם ". הוא מהנהגת הכובכים ומזלות". ראה סנהדרין לט, א "מפלגך לעילא טו) כו'" (וכפירוש המהרש״א שם) – ראה לקוטי תורה שיר השירים לח, ג. שערי תשובה ח״א סט, א ואילך. אור התורה. מקומות ובכמהפרשתנו (ע׳ ריד). ראה תרגומים כאן "ושליט על ארעא טז) מלרע". בחיי כאן. ועוד. שער היחוד והאמונה פ״א. טז) ועל פי זה צריך לומר דמה שכתוב "(כי יז*) הארץ" הוא ועלהוי׳ הוא האלקים גו') שמים ממעל" באר ץ", על דרך "בכמו " שלפני זה (מה שאין כן לפירוש הנ״ל עלשבפנים שמדבר על־דבר השליט ״ הארץ״). וראה לקמן הערה כג*.
פרשתנו ד, טז ואילך. יח) שער היחוד והאמונה פ״ו. וראה גם יט) של״ה (מ, סע״ב ואילך. קסט, ב. ועוד) – הובא באור התורה נח (כרך ג) תרנט, סע״א ואילך. סה״מ תר״ל ע׳ שג. שער היחוד והאמונה פ״ו (פא, רע״א), כ) שער היחוד והאמונה פ״ב ואילך. עיין כא) שם באורך. ראה רמב״ם בתחלתו ה״ב. כב) לשון שער היחוד והאמונה פ״א. פ״ג כג) (ראה ביאורו בליקוט פירושים כו' לשם ע׳ נט־ס). הארץ״ ועלוגם לפי זה, הפירוש ד״ כג*) ארץ", שה׳ הוא אלקים בהוא כמו " ארץ מתחת" (שלכן גם מציאות בגם " הארץ בטילה אליו יתברך) – מתאים להפירוש בהכתוב לפי פשוטו של מקרא (כנ״ל סעיף ב והערה יז*). שער היחוד והאמונה פ״ו (פ, ב). כד) להעיר מתניא ח״א ריש פי״ז. כה) שער היחוד והאמונה פ״ב (עז, ב). כו) נסמן בליקוט פירושים ומראי מקומות כז) לתניא (שער היחוד והאמונה) שם (ע׳ סו). וראה שם (ע׳ נג ואילך) הטעם שמביאו בשם הבעל שם טוב אף שכן הוא במדרש תהלים על הפסוק. – וראה לקמן סעיף ה. תהלים קיט, פט. כח) בראשית א, ו. כט) ראה לקמן סוף סעיף ו והערה לז. ל) וראה לקמן סעיף ז והערה לט – שזהו דוגמת הענין ד״אין עוד אפילו בחללו של עולם״. כמבואר בהמשך מים רבים תרל״ו לא) פ״כ (ובסה״מ תרל״ו ח״ב ע׳ תח־ט) דזה שנאמר רק “בשמים” הוא מפני
שהאדם אינו יכול לראות עצם השמים ולכן אפשר שיעלה על דעתו “שהוא מקדמת דנא כו”’. עיין שם. – ולהעיר ממדרש שהובא בסעיף א (והערה ט) “דלא חזו עיניך”. ראה אור התורה להצמח צדק (יהל לב) אור) תהלים על הפסוק (סוף ע׳ תסז ואילך) על דרך הקבלה והחסידות (ד״דברך״ נצב לעולם רק “בשמים”, עיין שם). וראה גם ליקוט פירושים כו’ לאגרת התשובה (קה״ת תשמ״ו) ע’ ריא. ו א י ל ך.200ראה גם לקו״ש חכ״ה ס”ע לג) לשון שער היחוד והאמונה ריש פ״ג. לד) ראה מורה נבוכים ח״ב הקדמה יב. לה) ספר החקירה להצמח צדק בתחלתו. ראה ד״ה והחרים תרל״א (ע׳ לח). לה*) המשך תער״ב ריש פרק צה. ועוד. – ובסה״מ תרנ״ח (ע׳ קכ) ״היפלא מה׳ דבר והיה יכול להיות . . ההתהוות מאין סוף עצמות ומהות שלא על ידי אמצעות האור . . אבל אז היה ענין ההתהוות שלא על פי השכל כלל . . בענין ההתהוות היה רצונו יתברך דכל מה שאפשר להיות על פי השכל ועל פי סדר והדרגה יהיה על פי השכל כו׳״. קיימים באיש וכו׳ (ראה ישעי׳ מ, לו) כו “איש לא נעדר”. ירושלמי ברכות (פ״א ה״א). וראה ד״ה שאו מרום בהוספות לספר החקירה להצמח צדק. .) מקומות ובכמה ראה הנסמן בהערה לב. לו*) לברוא תורהשדוקא בכחה של לז) יש מאין, וכמו שכתוב בסוף הפרק שיש שבתורהד״עשרה מאמרות בהם כח וחיות לברוא יש מאין וקודשא דאורייתאולהחיותו לעולם ״ – ולכן מקום חד כולא הוא בריך לומר, שנבראים פחותי הערך שלא (וראה לקמן הערה בתורהנזכרו ד״עשרה התלבשותלט), אין בהם ״ (ויומתק על פי שבתורהמאמרות זה למאי נפקא־מינה הדגשה זו בתניא כאן). ועל פי המבואר בפנים מובן בפשטות (בשער היחוד להאריכותהטעם והאמונה שם) על־דבר הנבראים שלא נזכרו בעשרה מאמרות שבתורה (עיין שם) – כי זהו חידוש עיקרי, שגם סוג זה של נבראים, שהם פחותי הערך עד שלא נזכרו (בעשרה מאמרות ש) דעשרה התלבשות, יש בהם בתורה מאמרות שבתורה (על ידי חילופים ותמורות כו׳). ראה תנחומא פקודי ג. תקוני זהר לח) תקון ס״ט (ק, ב). וראה גם כן אבות דרבי נתן פל״א. קהלת רבה פ״א, ד. מורה נבוכים ח״א פע״ב. ועוד. “אין עוד אפילו בחללו בדוגמת לט) של עולם” – שאחד הפירושים בזה יש לומר שקאי על מקום הקליפות כו׳ שהם “חלל” (ופנוי)* לכאורה מאלקות (על דרך מאמר חז״ל (חולין ז, א) על הפסוק ״אין עוד מלבדו״ – אפילו בכשפים). תרל״ו רבים מים המשך ראה )* של ד״חללו )(ובכמה מקומות פי״ב פנוי ומקום החלל על קאי עולם״ .)שם עיין( בראשית רבה פי״ד, ט (ועל דרך זה מ) בפרקי דרבי אליעזר פי״ב – הובא בעץ יוסף לבראשית רבה שם. וראה גם רד״ל לפרקי דרבי אליעזר שם). כי קודם התפלה ה״נשמה באפו״ מא) (ברכות יד, א. ושם נסמן. נתבאר בלקוטי תורה פנחס עט, ד. ד״ה להבין ענין הנפש אלקית (אור התורה בראשית כרך ו’ בתחילתו). סוף ד״ה לכה דודי, תרפ״ט. ועוד). ברכות ומועד קטן בסופה. מב) ברכות לה, ב. מג)
