משׁה את כּל עדת בּני ישׂראל ויּאמר אליהם אלּה הדּברים אשׁר צוּה הוי' לעוֹשׂת אוֹתם.
הנה מה כּשּׁתוּב אלּה הדּברים אשׁר צוּה גוֹ', קאי בּפשׁטוּת הכּתוּבים על ציוּוּי מעשׂההכּשׁמּן,אלּאשׁהקדּיםלהםאזהרתבּשׁת למלאכת הכּשׁמּן לוֹמר שׁאינוֹ וֹדּחה את הבּשּׁת.
ולכן הוּצר לזה הקהלת כּל עדת בּני ישׂראל, כּי הכּשׁמּן הוּא ענין כּללי יּשּׁשִׁ לְכללוּתישׂראל,שׁהרי ענין הכּשׁמּןהוּאושׁכנתּי בּתוֹכם.
כּמוֹ שׁהיה בּתחלּת הבּריאה, כּאשׁר עוֹלם על מילוּאוֹ נברא, שׁעיקר שׁכינה בּתחוֹתּנים היתה.
אףֿעלֿפּישׁ הכּשׁמּן הוּא ענין כּללי,מכּלֿמקוֹם נחלק לכמּה מדריגוֹת, חצר אהל מוֹעד, אוֹהל מוֹעד וקדשׁ הקּדשׁים.
בּחינוֹת אוּלּ הן כּנגד ג' החלוּקוֹת הכּללוֹיּת בּשׁכללוּת ההתּשׁלשׁלוּת, תּלת עלמין אינוּן, שׁהם עוֹלמוֹת האיןֿסוֹף לּשׁפניהאצילוּת, עוֹלם האצילוּת ועוֹלמוֹת ב ריאהֿיצירהֿעיּשׂה.
ו ג ם יּבּריעוֹתשׁ הם בּחינת מקּיפים יּכּדוּע, מכּלֿ.
כוונת הפסוק באמרו "אלה הדברים"
כוונת הפסוק באמרו "אלה הדברים" היא לפי פשוטו של מקרא שעליו מדובר בפסוקים הבאים, משה רבינו לבני ישראל כמו שנאמר בפסוק הבא "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון..." שעליה מדובר מיד לאחר הדברים על השבת ללמד ואין לעסוק במלאכת המשכן בשבת.
למסירת הדברים הללו על קדושת השבת ועל כך שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת, ופרשה זו נאמרה במעמד כל בני ישראל ולכן דברים שקשורים בו נאמרו במעמד כל ישראל.
כנאמר בפרשת תרומה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ואמרו חכמינו ז"ל כי מלשון הכתוב "בתוכם" (אף שהמשכן הוא לשון יחיד ואם כן היה צריך לומר "ושכנתי בתוכו") יש ללמוד שהכוונה להשראת השכינה בתוך כל אחד ואחד מישראל ובכללות יותר הכוונה להשראת השכינה בעולם כולו.
לפני חטא עץ הדעת, בתחילת הבריאה העולם היה שלם ללא חסרון רוחני.
כדברי חכמינו ז"ל (הובאו ונתבארו באריכות במאמרי "באתי לגני") שבתחילת עיקר השראת והתגלות השכינה היתה דווקא בעולם הזה התחתון, אלא שלאחר מכן בגלל החטאים השכינה נסתלקה ועלתה מהארץ לרקיע הראשון וממנו לשני וכן הלאה עד לרקיע השביעי, ואחר כך עמדו שבעה צדיקים, החל מאברהם אבינו שהוריד את השכינה מהרקיע השביעי לשישי, וכן הלאה, עד משה רבינו, השביעי, שהוריד את השכינה למטה בארץ בהקמת המשכן. ומכאן שהשראת השכינה בעולם באמצעות המשכן היא עניין כללי, ולכן הציווי על כך נאמר במעמד "כל עדת בני ישראל".
נקודה עיקרית ומרכזית
ויש בו נקודה אחת עיקרית ומרכזית (השראת השכינה בעולם) פרטיות שונות זו מזו, עצמושקדושתונעלית מקדושת החצר, שקדושתו נעלית עוד יותר.
שלהאור האלוקי מלמעלה למטה מדרגה לדרגה באופן שכל הדרגות אחוזות זו בזו כחוליות של שרשרת ועל כללות 'סדר ההשתלשלות' נאמר בזוהר, שלוש עולמות הן, כלומר שאמנם מדובר במדרגות רבות אבל באופן כללי הן נחלקות לשלושה 'עולמות', שלושה סוגים ודרגות כלליות.
האחד בהם האור האלוקי מאיר ללא גבול, השני והעליון מבין העולמות המוגדרים והמוגבלים, השלישי שבהם עניין הגבול וההגדרה הוא הרבה יותר מעולם האצילות.
וכן מצינו בעניין נוסף במשכן שעם היותו עניין אחד כללי, היו בו חילוקי דרגות שונות: האור האלוקי מאיר ומתגלה בשתי צורות –'מקיף' מלמעלה בדרך כלל, מבלי התייחסות פרטנית למקבלי האור, ו'פנימי' – בהתלבשות במקבלי האור באופן פנימי ופרטני, לגבי השראת השכינה וההתגלות האלוקית במשכן, היריעות ששימשו כיסוי ו...
