הבה נמשיך במסע הקודש לבאר לפי זה העבודה הקשה שהיתה למשה רבינו במלחמה כנגד עמלק, על פי מה שאמר משה ליהושע (שמות יז-ט): "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי". וצריך ביאור מדוע טרח משה לעמוד על ראש הגבעה. אך לפי המבואר יש לומר כי משה רבינו השיג בגודל קדושתו שכדי שיצליח להילחם כנגד עמלק שהוא שער הנ' של הטומאה, בהכרח שיעלה בהוראת שעה למעלה ממדרגתו עד שער הנ' של הקדושה.
וזהו שאמר "מחר אנכי נצב על ראש הגבעה", הוא שער הנ' שהוא ראש הגבעה של שערי הקדושה. וזהו גם כן הטעם (שם יב) "וידי משה כבדים", שהיה קשה למשה רבינו לעלות אל שער הנ' שלא השיג, ולכן היה צריך סיוע משני הצדיקים, "ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד", כדי שיוכל לעלות למעלה ממדרגתו ולהשיג את שער הנ'.
ונראה לבאר לפי זה איך השיג משה רבינו את שער הנ' במלחמת עמלק, על פי מה שדרשו במדרש מאמר הנביא (ויק"ר יג-ג) (ישעיה נא-ד): "כי תורה מאתי תצא, אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא". ויש לומר הכוונה בזה על שער הנ' שעדיין לא נתגלה, הרי מבואר שלא נתגלה לו למשה חסר אחד שער הנ'.
ונראה ליישב דברי ה"ידי משה" על פי מה שנתבאר, כי במלחמת עמלק עלה משה רבינו ל"ראש הגבעה" כדי להמשיך מהגאולה העתידה את שער הנ', לכן זכה מדה כנגד מדה להשיג את הסוד של פרה אדומה משער הנ', שיש בה טהרתן של ישראל, לטהר אותם בכל שנה ושנה אחרי הניצחון בנס פורים על קליפת עמלק מהרושם הרע שנשאר בהם מהמלחמה.
מעתה יאירו עינינו להבין ביתר עמקות דברות קדשו של הרה"ק מאפטא זי"ע, שהסמיכו חכמינו ז"ל פרשת פרה לפורים, כי יש בה טהרתן של ישראל, לטהר אותנו מהרושם הרע שנשאר בנו אחרי המלחמה עם עמלק בפורים. כי מאחר שקליפת עמלק היא שער הנ' של הטומאה בבחינת "ראשית גוים עמלק", נמצא כי אחרי המלחמה בפורים עם עמלק צריך להיטהר מהרושם הרע של שער הנ', לכן טהרה זו היא על ידי הקריאה במצות פרה אדומה שהיא בבחינת שער הנ' של הקדושה – "שער התעלומה".
בדרך המלך נלך לבאר בזה הטעם שאמר הקב"ה למשה רבינו: "לך אני מגלה טעם פרה, אבל לאחרים חוקה", יש בזה חידוש גדול, כי אף שלא מגלה טעם פרה, השיג משה רבינו את כל שער הנ' בחייו, עם כל זה גילה לו הקב"ה הטעם של מצות פרה אדומה גם משער הנ', ויש לומר כי זהו שרמז הקב"ה באומרו: "לך אני מגלה טעם פרה" – ל"ך דייקא בגימטריא נ', שהוא שער הנ', "אני מגלה טעם פרה".
נמצינו למדים מכל האמור הקדושה הגדולה שיש במצות פרה אדומה, כי מצד אחד היא מכפרת על העבירות החמורות ביותר, כמו שהביא רש"י בפרשת חוקת (במדבר יט-כב) בשם רבי משה הדרשן, כי פרה אדומה מכפרת על חטא העגל שהוא עבודה זרה, ומצד שני הרי היא מטהרת אותנו גם מהרושם הרע שנשאר בנו מהמלחמה עם עמלק בימי הפורים, ובזכות זה יקבל הקב"ה את תפלתנו: "וטהר לבנו לעבדך באמת".
הטעם של פרה אדומה הוא משער החמישים של נ' שערי בינה שעתיד הקב"ה לגלות לישראל
בעולם ויתגלה רק לעתיד לבוא, כמו שכתב ה"אור החיים" הקדוש בפרשת בלק על הפסוק (במדבר כד-ז): "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים": "הכוונה על פי דבריהם (שמו"ר כח-ו) כי כל איש ישראל קיבל מסיני חלק בתורה... ואמר כאן כי כל מה שמחדשים בתורה הוא מדליו, ממה שדלה דלה משה שהכל רמוז בתורה שבכתב. ואמר לשון דלי, לומר כי בערך פינה הגדולה אשר עתיד ה' לגלות לישראל בסוף הדורות בימי מלך המשיח, שהוא שער החמישים של בינה, כל המ"ט הם בגדר דלי בערכו, ואמר כי הגם שעתה הוא דלי, זרע ישראל יזכה לקחת מים רבים שהוא שער החמישים, והוא אומרו וזרעו במים רבים".
מעתה ירווח לנו להבין איך עלה משה רבינו לשער הנ', כי במלחמת עמלק היות שמלחמת עמלק היתה הכנה לגאולה העתידה, שאז ימחה הקב"ה לגמרי את שמו של עמלק, כמו שכתוב (שמות יז-יד): "כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים", לכן זכה משה רבינו בגודל קדושתו להמשיך מהגאולה העתידה את שער הנ' שעתיד הקב"ה לגלות לישראל, כדי שיוכל להתגבר על קליפת עמלק שהיא שער הנ' של הטומאה.
בדרך זו במסילה נעלה לבאר איך פרה אדומה מטהרת מהלכלוך שנשאר מקליפת עמלק, על פי מה שכתוב בפרשת חוקת: "זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה". ודרשו במדרש הנ"ל: "ויקחו אליך פרה אדומה, אמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חוקה".
וביאר ה"ידי משה" בפירושו על מדרש רבה (חקת יט-ב): "שער החמישים הוא סוד פרה אדומה ונקראת שער התעלומה, ולא נתגלה שער זה לשום אדם רק למשה, כמו שאמר לך אני מגלה ולאחרים חוקה". ותמה עליו ב"ייטב לב": הלא זהו נגד גמרא מפורשת: "חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד" (פרשת חוקת).
