הלכות קשירת אבנט לספר תורה

היתר בו נוהגין, למטה אחד קשר עשה אם ואפילו: הגה. הוא קשר דלאו, מותר עניבה (אגור).

שיז סימן ברורה משנה) ק"ס היתר בו נוהגין (כט- היתר דנוהגין הא האחרונים וכתבו עדיין קשר ג"ע עניבה יד"ע ומשום ביום בו להתיר כשעשוי דוקא היינו למטה אחד בקשר לעשות אסור בו וכיוצא בלולב כגון זמן איזה על לקיימא היא אם אבל אומן מעשה נקרא אינו עני אלא למטה קשר: לנהוג יש וכן זה ג"ע זה עניבות שתי לעשות ורשאי בלבד בה.

יג אות שיז סימן חיים אורח תשובות פסקי יג. תורה ספר אבנט והתרת קשירת אומן מעשה נקרא אינו עדיין קשר גבי על עניבה: ט"סקכ ב"מ, זמן איזה על לקיימא היא אם אבל, בלולב כגון בלבד עניבה אלא, למטה קשר לעשות אסור, בו וכיוצא ע"השו שהתיר פי על ואף. שם וכמבואר, אחר בענין אפשר כשאי דווקא היינו, מצוה לצורך כפול קשר גם לעשות ('א 'בסעי) ב"סקי) ב"במשנה.

ליזהר לכתחילה שיש, באבנט תורה הספר קשירת לעניין נלמד ומכאן גבי על עניבה' לעשות שלא לא, 'קשר.

וכשם, בשבת לפתחו כ"אח יבואו שהרי) החול בימות לא וגם, טוב ויום בשבת ויתחוב, בחוזק האבנט יכרוך אלא, (אסור 'מתיר' כן, אסור. לא ותו הכריכה בתוך האבנט קצוות.

הערה לעיל לולב אגד בענין ע"וע .13.

חשש בזה שיש להודיעם ויש, בזה נזהרים אין והעולם" ומסיים ה"קנ ק"ס 'פ 'סי שבת מנחת. ח"או נימוקי, א"פ 'סי (תליתאי) מרדכי לבושי ת"שו, ט"קס 'סי א"ח יהודה זכרון ת"שו, "איסור תשו הדרכי אביו בשם א"סק 'סי חיים שלמת ת"שו, צדיקים עוד בשם וכן כך על שהקפיד ל"זצ בה 'סי ח"ח יצחק מנחת ת"שו, להחמיר ראוי להתיר טעמים שיש אף 'ס 'סי א"ח ג"מהרש ת"שו, ו"רצ.'ד אות קושר מלאכת עולם ברית, ה"נ 'סי ו"ח משה באר ת"שו, ט"י.

עתידי כ"אא. גבי על בעניבה איסור ליכא שעות ד"כ תוך שהרי, במנחה זה תורה בספר לקרוא ם. לכתחילה כן יעשו לא במנחה אבל, קשר.

ל גם יעשה ולא. מן לרבים קשר ג"ע כעניבה דינו זה גם כי, הקצוות תחיבת לפני אחד קשר א. ב"י אות וכדלעיל, הפוסקים.

היתר עניבה לצורך מצוה

ואם שלצורך, וכאמור, גביו על ועניבה קשר לעשות רשאי, כזה באופן היטב יחזיק לא האבנט התיר מצוה זמניים מגדולי כמה כתבו ולכן, ו גוערין ואין, תמיד כן העושין אלו על זכות ללמד שיש עלו גביו על ועניבה קשר בהעדר כי, בהם כי, כהוגן הכריכה תחזיק שלא תורה לספר בזיון להיות ל. לישראל להם והנח, מסורה לכל 'גלילה'ו, בחוזק באבנט לכרוך בקיאין כולם אין אין הכל ולדברי.

גביו על ועניבה בקשר שקשור תורה ספר כשהוציאו אחר תורה ספר להוציא רשאי, מהודק קשר גבי על קשר נעשה במתכוין שלא אם ואפילו תורה ספר יוציא ולא, להתירו אם אבל, אחר קשר גבי על קשר קשרוהו בכוונה המדרש בבית אחר תורה ספר יש אם, (כפול קשר) אם כפול קשר לפתוח גם התירו מצוה לצורך כי, להתירו רשאים לאו ואם, להחליפו יש, זה אינו להב ואין, לעולם עשוי וגם, אחר ממקום תורה ספר יא.

כי, זה קשר לפתוח שיבוא לגוי לקרוא אין. הקודש במקום גוי יד שיהיה למנוע יש ונכון.

או סקוטש ידי על הנתפס תורה לספר אבנט לעשות באחרונה שנפוץ מה מאד ובכך, ווים. ומתיר דקושר חששות נמנע.

לעיל הנזכרים הפוסקים מן חלק.

אויערבאך ז"הגרש, ט"כ 'סי ז"ח א"צי ת"שו, 'ט הערה ג"קכ 'סי ש"קצוה, א"סק ח"או נימוקי. ו"פ 'עמ ישורון יסודי, ח"קפ הערה ו"פט כ"בשש ל"זצ.

בו לקרות שמוציאין תורה ספר מ"שמ ש"ועיי, לעיל הנזכרים פוסקים ועוד (שם) ש"קצוה. 'א אות לעיל 'ע) ביותר רחוקות לעיתים שעשוי כקשר להו שנה מחצי שלמעלה אומרים דיש בשם ט"סק ח"הכה כוונות שזה ש"ועיי) המדרש בבית שם יש אם אחר ת"ס להוציא יש, (עולמית שקשר לאחד העיר ל"זצ קנייבסקי י"שהגרי מביא ח"קמ 'עמ א"ח רבינו ארחות 'ובס, (חיים רוח ומכאן. שבועות לכמה שזה 'נביא ספר' קשר ג"ע עניבה בעניבה מלקשור מהגבאים למנוע שיש למד לזמן כן נשאר (שם תורה ספרי עוד כשיש) פעמים הרבה כי, פסול בו שגילו תורה ספר קשר גבי על זמן לפני נקשר אם, פסול תורה ספר על הקשור האבנט תורה בשמחת לפתוח אין לכתחילה וכן, רב י 'מז יותר והוא קשר גבי על קשר קשור אם שכן וכל, רב.לפתחו שאין מים.

א"י אות כדלעיל.

שם ישורון יסודי.

מנת על עשוי כ"אא, להתיר אין מצוה לצורך גם מאיר בית בשם (ג"סקי) בהמשנה לדברי אמנם. ימים 'ז תוך לפתוח.

מי של שבת 'ס בשם (ב"י אות 'א 'סי ל"זצ י'פלאג ח"למהר) תורה ספר הלכות על חיים ספר. (לחק יעקב בהגהות ס"בסוה)

י"הגרי בשם שם רבינו ארחות 'ס ..י"ר 'סי ה"ח אפרים רבבות ת"שו, ל"זצ קנייבסקי.

אותיות בהם יש הווים שני אם ובענין, תורה ספר של באבנט ברזל ווי בענין 'א אות ז"קמ 'סי 'וע. הווים הידוק בעת יחד המתחברים ותיבות- מ"ש 'סי עיין .'ט אות