מתק להוסיף נקודה יקרה, כי כאשר נתבונן יו נראה שלקח נשגב זה של הרה"ק מאפטא זי"ע, שהמטהר אחרים מטומאת עוונותיהם צריך אחר כך לטהר גם את עצמו, אנו למדים ממצות פרה אדומה עצמה שמטהרת אותנו מהרושם של המלחמה עם עמלק, שהרי פרה אדומה אמנם מטהרת את הטמאים, אבל מצד שני מטמאת את הטהורים העוסקים בה, כמו שכתוב (במדבר יט-כא): "ומזה מי הנידה יכבס בגדיו והנוגע במי הנידה יטמא עד הערב". וכך שנינו במשנה: "כל העסוקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים" (פ"ד מ"ד).
ולפי האמור הרי זה בא ללמד ולהזהיר אותנו, כי המטהר אחרים צריך אחר כך לטהר את עצמו מהלכלוך שנדבק בו, ומדברי ה"אוהב ישראל" למדנו גם כן כי זאת היא סגולת הקריאה בפרשת פרה, שיש בה טהרתן של ישראל, הכח לטהר את רושם הרע שנשארה מהניצחון במלחמה עם עמלק.
ונראה לבאר לפי זה הטעם שתיקנו חכמינו ז"ל בכל שנה להסמיך פרשת פרה לפורים, על פי מה ששנינו במשנה (מגילה יז.): "הקורא את המגילה למפרע לא יצא". ופירש בספר "בוצינא דנהורא" להרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז' זי"ע, שהקורא את המגילה לספר על הנס "למפרע" שהיה, ואינו מכוון להמשיך את הנס מחדש בכל שנה ושנה לא יצא.
נמצא לפי זה כי בכל שנה ושנה בימי הפורים יש לכלל ישראל מלחמה חדשה עם קליפת עמלק, וכמו שניצחו ישראל את זרעו של עמלק בימים ההם בנס פורים, כן בכל שנה ושנה על ידי קריאת המגילה אנו מנצחים את קליפת עמלק, ולכן בכל שנה ושנה אנו צריכים לטהר את עצמנו ממלחמה זו על ידי טהרת הפרה.
ישראל ענין נפלא, לבאר הטעם שהסמיכו חכמינו ז"ל פרשת פרה מיד אחרי פורים, כמו שהביא ב"תורת אמת" להגה"ק רבי לייבל איגר מלובלין זי"ע (פורים תרל"ב דף פג:): "איתא מהרב הקדוש איש אלקים ממעז'יבעז' [הרה"ק מאפטא זי"ע שימש ברבנות גם במעז'יבוז'], שלאחר מחיית עמלק נצרך הטהרה, כי מזה שנתאבק עם ההיפוך, הגם שמנצחו ומכניעו עם כל זה נדבק איזה שמץ, ולזה צריכין להיטהר בפרשת פרה אחר הפורים".
כאשר נתבונן נראה שהרה"ק מאפטא זי"ע מגלה לנו בכך יסוד גדול בעבודת ה', שראוי לכל אחד מישראל ובפרט לאלו העוסקים להחזיר בתשובה את אחינו מבני ישראל שטעו מדרך הישרה, שצריכים אחר כך לטהר עצמם מהלכלוך שנדבק בהם כשעסקו בתיקון המעשים הרעים, כי גם המטאטא שמנקים בו את הבית מתלכלך בעצמו.
וראוי לדעת כי דבר זה יסודו בקודש קבלה איש מפי איש עד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כמו שהביא ב"מאור ושמש" (פרשת שמיני ד"ה וישא אהרן את ידיו): "שמעתי מפי אדמו"ר מוה"ר אלימלך זצוק"ל שאמר בשם הרב רבי [מליז'ענסק] שאמר [המגיד ממעזריטש] בער מראוונא בשם הבעש"ט, שהדורש ברבים נמשל למרא וחצינא, שמשליך הזבל מהבית לנקות את הבית ונתלכלך בעצמו".
לפי זה נשכיל להבין הביאור הנשגב של הרה"ק מאפטא זי"ע, שתיקנו להסמיך פרשת פרה מיד אחרי פורים, כי היות שהנס של פורים היה בבחינת מחיית המן מזרע עמלק, לכן גם אחרי ניצחון המלחמה צריך טהרה מהלכלוך שנדבק מהמלחמה עם עמלק. ולכך התכוונו חכמינו ז"ל באומרם שהקדימו פרשת פרה "שהיא טהרתן של כל ישראל".
שבת פרה – טהרתן של ישראל
שבת קודש הבאה עלינו לטובה נקראת "שבת פרה", כי בנוסף על הקריאה בפרשת השבוע פרשת ויקהל, קוראים למפטיר מצות פרה אדומה בפרשת חוקת, כמו ששנינו במשנה (מגילה כט.): "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים... בשניה זכור, בשלישית פרה אדומה, ברביעית החודש הזה לכם".
ופירש רש"י: "פרה אדומה, להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה. ברביעית החודש הזה לכם, ששם פרשת הפסח". והוסיף רש"י בשם הירושלמי (מגילה פ"ג ה"ה): "בדין הוא שתקדים החודש לפרה, שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה, ולמה פרה קודמת, שהיא טהרתן של כל ישראל".
אמנם תירוץ הירושלמי צריך ביאור, שהרי מכיון שאנו קוראים פרשת פרה זכר לטהרתן של ישראל לקראת הקרבת הפסח, הרי ענין זה שייך יותר לחודש ניסן, מדוע אם כן הקדימו חכמינו ז"ל פרשת פרה לפרשת החודש רק משום שהיא טהרתן של ישראל. ועוד יותר קשה, אם חשוב כל כך להקדים טהרתן של ישראל, מדוע לא הקדימו פרשת פרה לראש כל ד' הפרשיות.
עוד ראוי להתבונן במה שמצינו במצות פרה אדומה דבר מיוחד שלא מצינו בשום אחת משאר מצוות התורה, במה שכתוב בפרשת חוקת (במדבר יט-ב): "זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה". ודרשו במדרש (במדב"ר יט-ו): "ויקחו אליך פרה אדומה, אמר רבי יוסי ברבי חנינא, אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חוקה".
וצריך ביאור מה מיוחד כל כך במצות פרה אדומה שהקב"ה גילה את טעמה רק למשה רבינו.
